לחץ מוגבר של מים גרם לפיצוצים בצנרת. בית הדין של "ארץ חמדה גזית" בעפרה (תיק מס' 74043) זיכה את היישוב שסיפק את המים לחקלאי, בטענה שהוא אינו הנתבע הנכון. הסקירה זו מתמקדת בשאלת האחריות של ספק שירות בסיסי לספק שירות כמובטח, ובשאלה מיהו הנתבע במקרה של שרשרת חוזית. פורסם במוסף צדק של מקור ראשון גיליון 911

בעולם המורכב בו אנו חיים, כל אדם מסתמך על אנשים רבים, ומחדל שלהם יכול לגרום לאובדן רווחים ברורים. כמו כן, מורכבות זו מקלה להזיק ומגבירה את הפגיעות של הניזק. לאור כל זאת, מוצג נייר עמדה הבוחן את האפשרות לחייב על מניעת רווח על פי ההלכה.

המאמר עוסק בשאלה כיצד על בית הדין לפעול במקרה שלפי ההלכה אין חיוב מן הדין לפצות על הנזק, אולם במקרה של תביעה כנגד חברת ביטוח הניזק היה מפוצה? והאם בית הדין יכול לחייב את המזיק לשלם בנזק עקיף כאילו הביטוח הופעל? המאמר סוקר את עמדת פוסקי זמננו שיש לראות את הביטוח כהתחייבות מכללא של חברת הביטוח לשלם יותר ממה שההלכה מחייבת בתחום שבו מקובל לעשות ביטוח, ובפרט בתחום שבו החוק מחייב לעשות ביטוח. בהמשך לכך הוא קובע ששינה התחייבות מכללא כזו של צד לעסקה בכל מקרה בו מקובל לעשות ביטו. התוצאה היא שבית הדין אמור לחייב את אותו צד גם אם לא עשה ביטוח או במקרה בו בחר שלא להפעיל את הביטוח. המאמר פורסם בכתב העת, אמונת עתיך, גליון 123, ניסן תשע"ט.

המאמר מתמודד עם טענות כנגד מאובנות המשפט העברי, כנגד היעדר חומר משפטי, וכנגד הטענה כי מגבלות פנימיות של המשפט העברי מונעות את יישומו

המאמר דן באחריות לנזק שגרם רכב אוטונומי שתוכנת להימנע מנזק ככל האפשר. מסקנת המאמר כי אף אחד משרשרת ההפעלה של הרכב האוטונומי (המתכנת, המפעיל והנוסע) אינו נושא באחריות משפטית ברמת מעשה אדם ואף לא ברמת גרמא. כמו כן, אין לחייב את בעל הרכב משום נזקי ממון היות שהרכב מתוכנת להימנע מנזק ומכניסה למצבים שיש בהם סיכון להזיק. לאור העדר אחריות משפטית, מומלץ שהציבור יתנה את עליית רכב אוטונומי לכביש בביטוח נזיקין.

ברבים מאד משטרי הבוררות כתוב במפורש שבית הדין מוסמך "לחייב... בנזקי גרמא", אולם, ניסוח זה אינו מגדיר כללים מנחים לחיוב במקרים אלה. נייר העמדה מציע כללים לחיוב בנזקים עקיפים - גרמא.

אדם קבע פגישה עם חברו וביטל אותה. אם חברו הוציא הוצאות כדי להגיע לפגישה, המבטל חייב לפצות אותו על ההוצאות הישירות. זאת, למעט במקרה שהמבטל היה אנוס. לאור זאת, גם רופא שביטל תור, אם עשה זאת באופן שרירותי, יהיה חייב לפצות את המטופל.

אסור לפצל דירה אחת לשתי דירות ולהשכיר או למכור את הדירה לאחרים אא"כ קיבל אישור מרוב הדיירים ומהרשויות באופן המועיל לפי החוק. מותר למכור או להשכיר דירה לאדם מאוכלוסייה מוחלשת.

אישה הסתירה מבעלה שעברה התעללות מינית לפני החתונה. לאחר זמן האישה תובעת גירושין. הבעל רוצה לתבוע תביעת נזיקין מכל מי שהסתיר ממנו את המידע- האישה, ההורים, השדכנית ורב הקהילה. אע"פ שבכל פעולת קניין הסתרת מידע עלולה להיות אונאה או גניבת דעת, בשידוכין נחלקו הפוסקים איזה מידע מותר להסתיר. יש פוסקים שאסרו להסתיר כל מידע רפואי או אחר, ויש פוסקים שהתירו אם לא מדובר במידע שיוביל למקח טעות, כיוון שפעמים אנשים נמנעים מהיכרות בצורה לא מוצדקת. אפילו לפי הפוסקים שסוברים שאסור להסתיר מידע אין באפשרות הבעל לתבוע תביעת נזיקין כי מדובר על פחות מנזקי גרמא.

האם אדם זכאי לקבל פיצוי בגלל מעסיק שחזר בו מהסכמתו להעסיק אותו כיון שהוא מעדיף להעסיק אשה שתהיה נאמנת יותר למקום העבודה?

מסתבר שבעל האולם צריך לגבות מכם תשלום נמוך יותר. אלא שיש מקום להתלבט בין שתי אפשרויות: האם המחיר יהיה כמחירו של אולם בלי מזגן, או מחיר נמוך עוד יותר ('מה שנהנה')

משפחה הזמינה חדרי אירוח. שלוש מבנות המשפחה לא הגיעו, מחמת אונס. אם הם שילמו מקדמה, עליהם להשלים את מלוא הסכום. אלא אם כן ישנו מנהג שונה או נחתם חוזה אחר.

אדם מועד לעולם וחייב לשלם על נזקיו. אם הזיק למחשב ולא ניתן לשחזר את הקבצים שהיו בו, גם אם אין להם שווי בשוק, חובה על המזיק לשלם עבור שעות העבודה שיצטרכו להשקיע כדי לחדש את העבודה.

אומן התקין דלת ונפלה כעבור כמה שנים וגרמה נזק. הלקוח היה חייב לדווח בזמן לאומן שיבוא לתקן את הדלת. אם עשה כך והתיקון לא הועיל יש מקום לחייב את המתקין בגלל דיני גרמי, ובגלל שידע שמסתמכים על מומחיותו.

אם טרם שולם על שכירות האולם - אין חובה לשלם, ואם שולם כבר כל הסכום או חלקו - אין להוציא מבעל האולם. אך אם חתמו על חוזה, יש לבדוק אם יש סעיף ביטול ותוקפו ההלכתי

מותר להלשין למס הכנסה על מעלימי מס אך כיוון שהחוק לא מחייב את זה אין חובה לעשות זאת. ומסתבר שהדבר תלוי ברמת הנזק הנגרמת לציבור מהעלמת המס.

(א) אסור להזמין תור לקבלת חיסון ולבטלו, מתוך כוונת זדון, משני טעמים: משום איסור גרימת נזק, ומשום איסור הפרת הבטחה - 'מחוסר אמנה'. (ב) יש בסיס הלכתי לחייב בתשלום את מבטל התור בזדון, במקרה שלא ניתן להשתמש עוד במנת חיסון שנשמרה עבורו.

אדם שלא הופרש לו כסף לפנסיה בזמן זכאי לבקש את הריבית שהיה מרוויח במידה והכסף היה מופרש לפנסיה בחברת השקעות.

כל מעשה שנחשב תקין לפי תנאי הנסיעה שנקבעו ע"י הממשלה כשר הלכתית. לכן מותר לפצל נסיעה לשנים גם אם ע"י כך יגבה תשלום מופחת.

עובד שפוטר לאחר תחילת עבודתו וכעת אינו מוצא עבודה זכאי לשכר כפועל בטל. את התביעה יש להגיש לבית דין של תורה.