פיצוי בעל אולם עקב ביטול אירוסין

אם טרם שולם על שכירות האולם - אין חובה לשלם, ואם שולם כבר כל הסכום או חלקו - אין להוציא מבעל האולם. אך אם חתמו על חוזה, יש לבדוק אם יש סעיף ביטול ותוקפו ההלכתי
tags icon תגיות

שאלה:

האם ביטול הזמנת אירוע של חתונה באולם עקב ביטול אירוסין כחודש לפני האירוע מחייב תשלום פיצוי על מניעת רווח ?

תשובה בהרחבה:

הערה: בתשובתנו נתייחס לשכירות האולם במנותק משכירת קייטרינג. על שכירות קייטרינג יש לדון בנפרד.

חוזה לשכירות אולם

היחסים בינכם ובין בעל האולם הם יחסי שוכר ומשכיר. חוזה שכירות אולם הוא 'חוזה עתידי' (= התחייבות להשכיר ולשכור את האולם בעתיד), ולכן ישנה בעיה בכל חוזה כזה של 'קניין דברים' (ב"ב ג.) שאינו חל.

אולם, אם הנוסח של החוזה הוא: 'אנו מתחייבים לשכור', להלכה אין בכך 'קניין דברים', וכל שכן אם נתנה מקדמה (נתיבות המשפט סימן ל"ט,יז החולק על קצות החושן סימן ר"ג,ב ועיין בעמק המשפט חלק א' סימן ו' שהלכה כנתיבות המשפט).

חוזה שכלל נוסח אחר, המועיל לפי החוק והמנהג, יש לו תוקף (מדין 'סיטומתא' עיינו שו"ת משפטי ארץ חלק ב' עמוד 204, ועיינו עמק המשפט חלק א סימן ב' שיש נוסח שאינו מחייב, ובחלק ה' עמוד ד').

ביטול חוזה שכירות מחמת ביטול אירוסין

בביטול חוזה שכירות בגלל אונס, לדוגמא, אם השוכר נפטר, נחלקו הפוסקים. דעת הרשב"א (חלק א' אלף כ"ח) שחייב לשלם את השכירות, כי שכירות זהה לקניין, וכשם שמי שקנה דירה ואח"כ נאנס ולא יכול לדור בה לא יכול לבטל את העסקה, כן גם השוכר לא יכול לחזור בו. ודעת המהר"ם (הובא במרדכי ב"מ רמז שמ"ה) שפטור מלשלם על מה שלא השתמש. אך אם כבר שילם על השכירות, אין להוציא מידי בעל הבית, כי מן הסתם שילם לו על דעת זה שהכסף יהיה שלו בכל מצב, ואם לא כן היה עליו להתנות (ש"ך סימן של"ד סק"ב). אולם, בעל הבית חייב להחזיר את מה שנהנה בכך שהאולם היה ריק ולא נעשה בו שימוש ולא היה בלאי וכדומה (כ'פועל בטל').

הרמ"א (סימן של"ד,א) ציין את שתי הדעות, והכריע לבסוף באופן עקרוני כמהר"ם, שאם עוד לא שילם על התקופה שטרם השתמש- פטור מלשלם, ואם שילם- אין להוציא מידי בעל הבית כלום (אפילו לא את דמי ההנאה של 'פועל בטל', ובזה חולק על מהר"ם- ש"ך סק"ב).

השיטה המרכזית בין הפוסקים היא להכריע כרמ"א וכמהר"ם, וכן פסק הגר"ע יוסף זצ"ל במקרה דומה (שו"ת יביע אומר חלק ט' חו"מ סימן י"א).

יש פוסקים המחלקים בין מקרים שונים של תשלום מוקדם. אם נתן את כל כסף השכירות מרצונו- לא ניתן להוציא מידי בעל האולם, אך אם "הקדים לו שכרו מפני שלא נתרצה בעה"ב רק באופן זה, צריך להחזיר עבור מה שלא נהנה" (ערך ש"י סימן של"ד סעיף א' ועיינו דעת פד"ר ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין י פס"ד בעמוד תנח). ולכאורה כיוון שלדעת הרשב"א השוכר חייב תמיד לשלם על כל תקופת השכירות, אין להוציא מידי המוחזק על סמך סברת הערך ש"י (עיינו עמק המשפט שכירות בתים עמוד תרי"ג). 

 

 

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

זכאות מתווך לדמי תיווך כאשר הקשר בין הצדדים היה קיים קודם

השואל התחייב לשלם למתווך שימצא לו דירה. מתווך סייע בקידום העסקה, אך הדירה הוצעה גם דרך גורם אחר. לפי...

דוד בדירה שכורה התפוצץ בקרה, מי ישלם?

המשכיר חייב לשלם על תיקון הדוד, משום שעל פי השולחן ערוך האחריות לתיקונים הדורשים בעל מקצוע חלה עליו....

קונה שרוצה לבטל עסקה בשל פגם שלא ידוע האם אירע לפני הרכישה

לא ניתן לבטל עסקה בדיני ממונות ללא הוכחה שהפגם היה קיים לפני הרכישה. במקרה של תקלה מתמשכת, אם הקונה ...

מי נושא בעלות תיקון הביוב לאחר ריצוף שבוצע על ידי דייר?

עלות פתיחת הסתימה מתחלקת בין כל השכנים, כל עוד לא הוכח שאחד מהם גרם לה. עם זאת, מאחר שבעל החצר כיסה ...

איחור בתשלומי שכר ופנסיה – האם מותר ומהי אחריותה של העובדת למעשי הבוס?

הלנת שכר של עובד גוי אינה אסורה מהתורה לרוב השיטות. לפי החוק, יש חובה לשלם שכר ופנסיה במועד, גם אם ה...

התחייבות לתשלום עבור החלפת שמירה – האם די בכוונה ובהגעה לעמדה?

ראובן שכר את שמעון להחליף אותו בשמירה. שמעון כבר הגיע לעמדה והביע מוכנות, אך לבסוף לא שמר כי לא היה...
למאגר השו"תים קראו עוד