פשרה

שבחי הפשרה

הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
מאמרו הידוע של הרב גולדברג הקובע כי יש יתרון בפשרה בכך שהיא מאפשרת לבית הדין לחייב בממון גם כאשר ישנה מחלוקת הלכתית (כנגד טענת "קים ל"), לחייב בנזקים עקיפים (גרמא בנזיקין) וכן לחייב חובל בחברו, ולחייב ממון גם ללא ראיות כשרות. בכך הרב גולדברג הפך את משמעות הפשרה על פיה, וקבע כי היא מאפשרת לבית הדין להשיב לעצמו את מלוא הסמכויות של בית הדין הקדום כדי לחייב על פי שורת הדין.
קראו עוד קראו עוד

נייר עמדה 4: כיצד מפשרים? בין פשרה לדין לצדק

הרב דניאל כץ
בבתי הדין לממונות מקול להחתים את הצדדים על הסכם בוררות שמסמיך את בית הדין "בין לדין ובין לפשרה". בנייר עמדה זה נבחנים העקרונות לשימוש בסמכות הפשרה.
קראו עוד קראו עוד

בתי דין של תורה בימינו – האם הם חזון בר יישום? חלק א'

הרבנית ד"ר שפרה מישלוב
מאמר זה מתמודד עם הטענה כי חוקי התורה המסדירים את המערכות המשפטיות רחוקים כל כך ממציאות ימינו, כך שלא ניתן לקיים מערכת משפטית הפועלת על פיהם. הטענה הראשונה היא שיש להבחין בין המשפט הפלילי של התורה, שבו אכן משפט התורה איננו אפקטיבי, לבין המשפט האזרחי-ממוני התורני שהוא מעשי. בהמשך נדחתה הטענה כי בימינו אין בכלל דין תורה בגלל ביטול הסמיכה, בגלל השימוש בפשרה, ובגלל ההימנעות משבועה בבית הדין.
קראו עוד קראו עוד

שבחי הפשרה

הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
אם בעל דין נרתע מדין תורה כי הוא רוצה את הדין ולא את הפשרה, יש להחתים אותו על טופס הסכמה לפשרה קרובה לדין. והוא הטוב ביותר. אסור לתבוע יותר מהמגיע כדי שהפשרה תצא כדין.
קראו עוד קראו עוד

פשרה

פרופ' ברכיהו ליפשיץ
מקובל לראות בפשרה, מעין הליך לא שיפוטי, אשר במסגרתו, מבקשים הפשרנים להציע דרך ליישוב הסכסוך, דרך שאינה חותרת בהכרח לדין אמת וצדק, אלא להשכנת שלום בין המתדיינים. במאמר זה, מבקש פרופ' ברכיהו ליפשיץ, כיום ראש המכון לחקר המשפט העברי באוניברסיטה העברית, להוכיח שתפיסה זו אינה נכונה. לדבריו, יש לראות בפשרה הליך שיפוטי לכל דבר, המאפשר לבעלי הדין לבחור בין התדיינות שהיא בבחינת עמידה "בפני הא-לוהים", להתדיינות שהיא בבחינת עמידה "בפני אדם".
קראו עוד קראו עוד

הגמשת סדרי הדין ההלכתיים: 'אופקית' או 'אנכית'? עיון בשיטות התוספות והרמב"ם בסוגיות יחיד מומחה, פשרה וקבלת פסולים.

הרב ד"ר מיכאל בריס
סוגיות שונות בהלכות דיינים מלמדות על האפשרות העקרונית, לסטות מסדרי הדין הקבועים בהלכה, באופנים שונים. עיון בסוגיות שונות בהלכות דיינים, מגלה שתי תפישות שונות: הגמשה "אנכית" והגשמה "אופקית" של סדרי הדין, כלשונו של הרב מיכאל בריס. הגמשה 'אנכית' היא זו המתאפשרת עקב מתן סמכות מיוחדת לדיין, מכוחה הוא רשאי לדון, אף שלא לפי סדרי הדין הרגילים. הגמשה 'אופקית' היא זו שאינה מתאפשרת עקב שינוי מעמדו של הדיין, אלא עקב הסכם שבין המתדיינים. בחינת שיטתם של בעלי התוספות לעומת זו של הרמב"ם בסוגיות יחיד מומחה, פשרה וקבלת פסולים, מגלה שתי תפישות עקרוניות ומנוגדות בהקשר זה, ויש בה כדי ללמד על משמעויותיהן ההלכתיות.
קראו עוד קראו עוד

"למען תלך בדרך טובים" – על הפסיקה לפנים משורת הדין

הרב ד"ר ירון אונגר
טבעו של המשפט הוא, שהוא נוקשה, קבוע, ומנוכר לתנאי החיים המשתנים. לכן, לא אחת הוא מביא לתוצאות הסותרות את הצדק ואת רגש המוסר האנושי הטבעי. מכאן, נובע בהכרח קיומו של מתח מתמיד בין המשפט לצדק. כלי חשוב ביותר שמציע המשפט העברי, כדי ליישב את המתח ולכונן מערכת משפט שהצדק אינו זר לה, הוא הפסיקה לפנים משורת הדין. ברם, הפעלתו של כלי זה, כרוכה בבעיות לא מעטות, עליהן עומד הרב ירון אונגר, במאמרו. בחינת המקורות בעניין, מגלה דואליות. יש מקורות התומכים בפסיקה לפנים משורת הדין, ויש שדוחים אותה. הניסיון ליישב בין המקורות השונים מגלה עקרונות מנחים, בכל הנוגע לפסיקה לפנים משורת הדין. במהלך הדיון, מתעוררות שאלות נכבדות, כגון: האם כל אדם זכאי שינהגו עמו לפנים משורת הדין? מה מעמדו של הציבור ומוסדותיו בהקשר זה? האם ניתן לפסוק לפנים משורת הדין גם בענישה? ועוד.
קראו עוד קראו עוד

גישור ופישור בבית הדין: פסק דין בעניין הפסקת בנייה עקב עיכוב בתשלומים

הרב נתן חי הרב צבי פרג
הנחלת משפט התורה בקרב החברה הכללית ובקרב כל קהילה היא ממגמותיו של מכון "משפטי ארץ". בעקבות זאת, ובעידודו של ראש המכון, הוקם בעזר ה' בתחילת שנת תשס"א בישוב איתמר אשר בשומרון, בית דין לממונות, אשר חברים בו רבנים הלומדים במכון. לפנינו אם כן, פסק הדין הראשון, אשר יצא מתחת ידיו של בית דין זה, אשר בהרכבו ישבו שני תלמידי המכון, הרב נתן חי, רב הישוב איתמר, והרב צבי פרג, יחד עם הרב משה לין. חידוש מעניין שבפסק דין זה, אשר מן הראוי להפנות את תשומת אליו, הוא נטילת היוזמה מצד בית הדין, תוך התערבות בגוף הדיון, על מנת להגיע ליישוב הסכסוך. למעשה, בית הדין פועל לא רק כפוסק הלכה, אלא גם כמגשר בין הצדדים. הדבר נעשה בדרך מעניינת, שאינה שגרתית לרוב. אולם התוצאות מדברות בעד עצמן.
קראו עוד קראו עוד

היתר פנייה לערכאות

הרב הלל גפן
פסיקת בתי הדין לממונות מותנית על פי החוק בהסכמת שני הצדדים שבית הדין יכריע ביניהם. במקרה שהנתבע מסרב לקבל את סמכות בית הדין על בית הדין להתיר לתובע להגיש את התביעה בבית המשפט. הלכה בסיסית זו מעוררת שורה של שאלות נוהליות שבהן עסק הרב הלל גפן: כיצד יש להודיע לנתבע על התביעה, מה הראיה הנדרשת לסירובו של הנתבע כדי להתיר לתובע לפנות לבית המשפט, ומה דינו של נתבע שמוכן להתדיין בדין תורה אך אינו מוכן לחתום על הסכם הבוררות המקובל "בין לדין ובין לפשרה". בנוסף, נדונה השאלה המהותית, האם לאחר שנתבע סירב לבוא לדין תורה, והדיון התקיים בבית המשפט, רשאי התובע לגבות את מה שפסק בית המשפט, או שמא רק את מה שמגיע לו על פי ההלכה.
קראו עוד קראו עוד

כיצד מפשרים? בין פשרה לדין וצדק

הרב דניאל כץ
בהסכמי הבוררות המקובלים מסמיכים הצדדים את בית הדין "בין לדין ובין לפשרה". הסמכה זו מחייבת להגדיר מה נכלל בסמכות בית הדין לפשרה. בסוגיה זו עסק הרב דניאל כ"ץ שעמד על ההבחנה בין פשרה על פי דין לבין פשרה בהסכמת הצדדים. גם כאשר מדובר על הסכמת הצדדים, יש להבחין בין הסכמה נקודתית לפשרה מסוימת שבית הדין הציע לצדדים (שדומה במידת מה לגישור), לבין הסכמה כללית שבית הדין יכריע בדרך של פשרה. הרב כ"ץ הוסיף והדגיש שגם פשרה צריכה לעשות מתוך חתירה לצדק במובנו הרחב. כמו כן, הפשרה מאפשרת להרחיב את סמכות בית הדין ולהשיב לו סמכויות שאבדו לבתי הדין, ובכלל זה, הכרעה במחלוקות וחיוב בנזקי גוף.
קראו עוד קראו עוד

משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות

הכרך החמישי בסדרת משפטי ארץ, ובו מאמרים של חוקרי המכון לצד רבנים וחוקרים. כרך עוסק בסוגיות היסוד של עבודת בית הדין לממונות: דן יחיד, הוצאות משפט, ערעור, הסתייעות בהוצאה לפועל ועוד. תשפ"א, 410 עמודים. ניתן להוריד את הספר כקובץ בחינם, או לצפות במאמרים באתר אסיף.
קראו עוד קראו עוד

הרשמו לקבלת עדכונים

tags icon תגיות

Institute books אבידה ומציאה אודות המשפט העברי אומדן אונאה אונס ואיומים אסמכתא אפוטרופסות אתיקה עסקית אתיקה שלטונית בוררות ביטוח בינה מלאכותית בית הדין לממונות בר מצרא בתי הדין הרבניים בתי המשפט גבורה גביית חוב גזל גיור גמירות דעת גרמא ומניעת רווח דבר האבד דוגמא אישית דין נהנה דינא דמלכותא דיני חברות דיני חוזים דיני משפחה דיני עבודה דיני ראיות דיני שמים דיני תנאים הברחת נכסים הדין הבינלאומי הדין הפלילי הודאת בעל דין הוצאה לפועל הוצאות משפט הוצאת דיבה ולשון הרע היזק ראיה היתר עיסקא הכרעה במחלוקות הלוואה הלכת השתחררות הלנת שכר המחאה / שיק הסגת גבול הסכמי ממון במשפחה הסתמכות העימות האסימטרי הפקר הפרת חוזה הצמדה הקדש ונאמני הקדש השכרת רכב השלטון המקומי השקעות התיישנות התמודדות עם כשלים ועשית הישר והטוב זכויות יוצרים זכות עמידה זכיונות זכרון דברים חגים חוזה חוזה לטובת צד שלישי חוזה מכר דירה חוזה עבודה וקבלנות חוזה שכירות חוזים משפטי ארץ חוק הבוררות חוקה חוקי המדינה חוקי התורה חזרה מהתחייבות חיוב גבוה מסכום התביעה חיי אדם חירות חלוקת רכוש טוהר הנשק טוען ונטען טכנולוגיה ומשפט עברי טענת אי הבנה יושר, אמת והגינות יחידת לימוד תורה ומדינה ייעוץ חקיקה ירושה ישמ"ע כלכלה יהודית כנסי הדיינים כספי ציבור כפיה דתית כשרות משפטית כתב סירוב כתובה לימודי אזרחות מבצע אנטבה מדינה כהלכה מדיניות ציבורית מוניטין מוסר לחימה יהודי מזונות מחילה מחשבה מדינית מטלת ביצוע מיגו מידות הלוחם הישראלי מידת סדום מיסים וארנונה מיקח טעות מכר מכר דירה מכר רכב מכת מדינה מלחמת לבנון השניה ממון המזיק מנהג מסחר מצור מקרקעין משטר וממשל משמעת משפט מנהלי משפט ציבורי משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם מתנה נזיקין סדר הדין סופיות הדיון סיוע לדבר עבירה ולפני עוור סמכות בית הדין ומקום הדיון סמכות עובד סעד זמני סעד שלא נדרש סקירת פסק דין עבודות אקדמיות עביד איניש דינא לנפשיה עגונה עד מומחה עד פסול עדות עדות קרובים עיקול נכסים עני המהפך בחררה ערבות הדדית עריכת דין ערעור פדיון שבויים פוליגרף פיטורי עובד פנימיות התורה פסולי דין פרשנות חוזה פרשת שבוע פשרה צדק מקור ראשון צדקה צו מניעה צוואה צנעת הפרט קבלן קורונה קניין קנסות רווחה יהודית ריבית רישום בטאבו רכב אוטונומי רמאות וגנבת דעת רפואה ומשפט עברי שבועה שו"ת משפטי ארץ חלק א שוויון שומרים שוק ההון שותפות שטר שטר בוררות שיעורים במסגרת מרכז הלכה והוראה שכירות דירה שכירות רכב שכנים שמיטה ופרוזבול שעבוד נכסים תום לב תורת המשפט תחרות תיווך תלונת שווא תקנון בית משותף תקנות הדיון