מה דין המלאכות שהמשנה אומרת שאשה עושה לבעלה משום חיבה במציאות החיים בימינו

במקרים רבים מאד נדרש בית הדין להכריע את הדין ללא שהוצגה בפניו ראייה כשרה, דוגמת שני עדים, הודאת בעל דין או שטר. בחלק מהמקרים מוצגות בפני בית הדין ראיות נסיבתיות שונות - האם במקרים כאלה יוכל בית הדין להכריע בשאלות עובדתיות או שמא יהיה עליו להישאר בספק? בחינת המקורות בעניין, מעלה שניתן לחלק את המקורות לכמה סוגים, ובכל סוג ישנן דעות שונות.

מסוגיות שונות בתלמוד עולה, שלעתים רשאי הדיין לעשות שימוש באומד הדעת, כאחד הכלים המסייעים בידו לרדת אל חקר האמת. במאמר עיוני ומקיף, מבקש הרב אברהם דוד כ"ץ לתאר מצבים אלו, לאפיינם ולעמוד על ייחודם. אגב כך, מבחין המחבר בין אומדן שבו נעשה שימוש כאשר אין מוצגת בפני בית הדין ראיה קבילה, לאומדן שבו נעשה שימוש אף כאשר מוצגת בפני בית הדין עדות כשרה. כאשר אין מוצגות בפני בית הדין ראיות, מבחין המחבר בין אומדן שבו נעשה שימוש לשם הכרת המציאות, לאומדן שבו נעשה שימוש לשם זיהוי כוונתו של מבצע הפעולה; וכאשר מוצגות ראיות, עולה ההבחנה בין אומדן הנדרש לשם הגדרת הדיון כ'דין מרומה', לבין אומדן הנדרש לשם פסילתה של עדות. כל זאת, תוך סקירת הפסיקות השונות בעניין, החל מתקופתם של הראשונים, ועד לפוסקי זמננו.

כללי השלמה הם כללים להשלמת פרטים חסרים בחוזה שנכרת בין צדדים. במאמרו עומד הרב הלל גפן על כך שבהלכה מוסכם שיש להשלים פרטים חסרים על סמך הסכם קודם שהיה בין הצדדים. השלמת הפרטים על פי מנהגם של שני הצדדים להתקשרות גוברת על מנהג העולם, ובזאת, בדומה לחוק הנוהג. בהמשך המאמר הוא עוסק במקרים בהם ישנה מחלוקת בין הפוסקים, כגון, כאשר הצדדים לא כרתו הסכם חדש, אלא המשיכו את ההתקשרות בשתיקה, וכן כאשר בהסכם החדש ישנם פרטים שהשתנו ביחס להסכם הקודם.

הרמב"ם קבע כי בדיני ממונות בית הדין רשאי להכריע על פי שכנוע פנימי, גם ללא ראיות כשרות, אמנם עוד טרם ימי הרמב"ם הוחלט להגביל את בית הדין להכרעה על פי ראיות כשרות בלבד. אולם לדעת הרא"ש עדיין יש אפשרות להסתמך על שכנוע פנימי בצירוף ראיות נסיבתיות ("אומדנא דמוכח"). למחלוקת זו משמעות רבה בימינו, כאשר רוב הציבור אינו נוהג לוודא קיומם של עדים בעת ביצוע הליכים עסקיים ומשפטיים. על רקע זה בחן הרב דניאל כ"ץ את סוגיית ההסתמכות על אומדן מדברי חז"ל ועל ימינו, ועמד על ההבדל בין עוצמות שונות של מידת הוודאות של בית הדין, וכן על ההבדל בין סעדים שונים, ובכלל זה ההבדל בין הוצאת ממון והחזקת ממון. זאת, כדי להגדיר את הנסיבות שבהן רשאי בית דין בימינו להכריע ללא ראיות כשרות.

הכרך החמישי בסדרת משפטי ארץ, ובו מאמרים של חוקרי המכון לצד רבנים וחוקרים. כרך עוסק בסוגיות היסוד של עבודת בית הדין לממונות: דן יחיד, הוצאות משפט, ערעור, הסתייעות בהוצאה לפועל ועוד. תשפ"א, 410 עמודים. ניתן להוריד את הספר כקובץ בחינם, או לצפות במאמרים באתר אסיף.

השיעור עוסק בכללים הייחודיים של דיני הראיות בתביעת גזלן, ובוחן דרכם את היחס לראיות הנדרשות בתביעות מול חברת ביטוח, ודיני החזרה בתשובה לאחר גזל. נבחנו בו מספר שאלות מעשיות: האם מותר לדווח לחברת ביטוח דיווח שקרי שיוביל לאמת? כיצד לחזור בתשובה על מקרים אלו? האם צדקה יכולה להועיל במקום השבת הגזילה, ומה הדין כאשר אין דרך להשיב? השיעור באדיבות אתר ישיבת עתניאל: http://otniel.org.

כמעט כל אדם נפגש בחלקים השונים של דיני הממונות במהלך חייו. לפיכך חובתו של כל אדם לדעת את חובותיו וזכויותיו על פי התורה.

התורה רואה את קיום חוזה העבודה מצידו של המעביד כמצוה ועל הפרתו מטילה איסורים חמורים. הדבר נובע מהבנת מצבו הנחות בדרך כלל של העובד והרצון להגן עליו מפני עושק שכרו.