אחת המצוות הייחודיות בתורה היא המצווה להלוות ללא רבית. מצווה זה היא חלק ממצוות צדקה, ונחשבת לאחת מדרכי הצדקה המעולות. למצוות זו השפעה גם על יכולת גביית החוב. המאמר פורסם בעלון "מעט מן האור" תשס"ג.

בעקבות המאמר בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם, מוצע חוזה הלוואה משפטי ארץ לחתימה. החוזה בקובץ וורד וניתן לבצע בו שינויים והתאמות. המכון אינו אחראי על נזק שייגרם עקב שימוש בחוזה. חוזה מבואר עם מאמר מקדים ישנו בספר משפטי ארץ ד - חוזים ודיניהם נעזרתם בחוזה? אתם מוזמנים לתרום להמשך הפעילות של המכון. **הערה חשובה: יש לחתום בסוף כל דף ולא רק בעמוד האחרון**

הלוואה חוץ-בנקאית ללא ריבית, נתפסת בצדק כמעשה חברי ואף מהווה מצווה. ובכל זאת, כדי למנוע עגמת נפש ופגיעה במלווה, היא מחייבת הסדרה וחוזה ברור. הרב ד"ר איתמר ורהפטיג הרב עדו רכניץ מציעים חוזה הלוואה שעומד בדרישות ההלכתיות. אף שמדובר על הלוואה ללא ריבית נדרשת התייחסות לאיסור ריבית לאור העובדה שההלוואה כוללת קנס פיגורים והצמדה למדד.

פרוזבול הוא אחד השטרות העתיקים ביותר, ומטרתו לחסן הלוואות מפני שמיטת כספים בסוף שנת השמיטה. הרב איתי אליצור מציע נוסח מבואר של פרוזבול לאחר סקירת הסוגיות איתן יש להתמודד ודרכי הפתרון.

כאשר נושה מעביר חוב לאחר, הערבות בדרך כלל עוברת יחד עם החוב, אך הדבר תלוי באופן ההעברה – אם נעשתה בהליך משפטי תקף כמו שטר או מעמד שלושתן. אם הערבות אינה כתובה בשטר או שהערב לא היה נוכח בעת ההעברה – ייתכן שהערבות לא תחול כלפי הקונה החדש. לכן, יש לוודא האם ההעברה הייתה באופן שההלכה מכירה בו כמחייב את הערב כלפי הנושה החדש.

בנושאים: דין תורה וחוק המדינה, הלוואה וריבית, שכנים, מקח וממקח, שכירות ושמירה, צדקה, ועוד. כריכה קשה, 343 עמודים. תשע"ג (2013)

הכרך הרביעי בסדרת משפטי ארץ, ובו מאמרים של חוקרי המכון לצד רבנים וחוקרים על דיני חוזים ועל דוגמאות חוזים. תשע"ו, 456 עמודים. ניתן להוריד את הספר כקובץ בחינם, או לצפות במאמרים באתר אסיף.

אדם הלווה כסף ואינו מצליח לגבותו, מחשש שהלווה יסרב לדין תורה ואף יתחמק אם יוזמן לבית דין. ההלכה מאפשרת במקרים מסוימים לפנות לערכאות גם בלי זימון מוקדם, במיוחד כשיש חשש להפסד גדול. ניתן אף להוציא צו עיקול בבית משפט ואחר כך להציע בוררות בבית דין, ואם הנתבע מסרב – להמשיך בערכאות.

רוב הפוסקים סבורים ששיק איננו תשלום בפועל אלא התחייבות, ולכן אם השיק אבד ולא נפרע – החוב עדיין קיים. ואולם, בשיק פתוח יש סיכון, שכן מי שקיבל אותו בתמורה רשאי לגבותו גם אם עבר מיד ליד. לכן, כל עוד לא ברור שהשיק הושמד ולא הועבר, אין חובה לשלם מחדש בלי לקבל ערבויות מתאימות שימנעו כפל תשלום.

איחור בתשלום הלוואה ללא הסכמה אסור מהתורה.

אם הרישומים מסודרים ומדויקים – היעדר רישום נחשב ראיה שלא שולם, ולכן יש לשלם את החוב. אם הרישומים אינם מדויקים והספק לא תבע – פטור בדיני אדם, אך ראוי לשלם כדי לצאת ידי שמים כי יש ספק לגבי התשלום. אם הספק אומר שכבר קיבל, מוחל על החוב או מגיעים לפשרה – אין חיוב בתשלום.

אין חובה להזכיר שוב לחברה לחייב את כרטיס האשראי לאחר שכבר נתת אפשרות גבייה ואף הודעת להם. ייתכן שנחשב שמחלו על החוב, אך החברה עדיין רשאית לחייב בעתיד ואם יידרש שיתוף פעולה – יש לסייע. הסכום לתשלום הוא המחיר בזמן הקנייה, ואינו משתנה לפי ערך המוצר כיום.

כאשר יש ספק בלשון שטר, הכלל ההלכתי הוא ש"יד בעל השטר על התחתונה", ולכן מפרשים את הלשון לרעת מי שמבקש להוציא ממון. לכן הביטוי "לכשירחיב" בהלוואה אינו בהכרח התחייבות מידית, ובדרך כלל פירושו נקבע לפי הערכת הדיינים ולפי הנסיבות. עם זאת, אם קיים מנהג ברור בפירוש לשון זו או נוסח השטר והמצב מלמדים אחרת – יש לפרש בהתאם למנהג ולנסיבות המקרה.

אם המלווה מתכוונת למחול על החוב – אינה חייבת להזכיר ללווה, אך ראוי לומר בפה שמוחלת. אך אם אינה מוחלת אלא מתביישת לבקש – עדיף להזכיר, כדי לאפשר ללווה לפרוע את חובו.

מעיקר הדין אסור להלוות ללא עדים או שטר כדי למנוע מכשול וטעויות, אך במקום שבו בקשת שטר תגרום לעלבון או פגיעה ב"כבוד הבריות", ניתן להסתמך על המקלים. מומלץ להסביר לחבר שהתיעוד נועד לשמר את החברות ולמנע אי-נעימויות עתידיות, ובמידת הצורך להסתפק בכתב יד של הלווה ("אני חייב לך") המהווה תחליף "קל" לשטר.

הסכמים בעל-פה בין שותפים מחייבים על פי דין תורה, ועל האח להחזיר את חלקו בהלוואה ששימשה את העסק כפי שסוכם. מומלץ לנסות להגיע לשלום בית, אך בהיעדר הסכמה יש לתבוע בבית דין כדי לקבל פסק דין מחייב שניתן לאכיפה גם בהוצאה לפועל.

איסור ריבית ומצוות הלוואה אינם מוגבלים לעניים בלבד, אלא חלים על כל הזקוק להלוואה. עם זאת, בהלוואה על בסיס היתר עיסקא אין קיום מלא של מצוות הלוואה לעני, ולכן ראוי להלוות חלק מהכסף ללא רווח כדי לקיים את המצווה.