קונה שרוצה לבטל עסקה בשל פגם שלא ידוע האם אירע לפני הרכישה

שאלה
שלום רב , רכשתי לפני יומיים רכב, ממוכר שרכש את הרכב חודשיים קודם. הוא נימק את המכירה בגלל שלא הצליח לעמוד בתנאי ההלוואה של הרכב.

בגלל שהרכב נבדק על ידו לפני חודש וחצי לא ראיתי צורך לקחת את הרכב לבדיקה, אבל בדקתי עבר ביטוחי וכו ונראה שהרכב תקין. הוא לא אפשר לי לנהוג ברכב בגלל בעיה של ביטוח, אבל נסעתי לצידו.

שאלתי מספר פעמים גם בהודעה האם ישנה בעיה עם הגיר של הרכב הוא טען שלא ושהוא לא מבין בכלל ברכבים.

היום לקחתי את הרכב לבדיקה של הגיר והופתעתי לשמוע שהגיר לא תקין ודורש החלפה בעלות של 9000 ש"ח ,התקשרתי לאותו אדם וביקשתי לבטל את העסקה מאחר והיה פה מקח טעות הוא הציג לי תמונה אחרת של המצב והוא מסרב.

אני רוצה לוודא האם אני יכול להזמין אותו לדין תורה? אני מבין שהטעות שלי היא שלא עשינו זכרון דברים ולא לקחתי לבדיקה נוספת אודה לתשובת הרב.

תשובה

לא ניתן להשיב בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים ולכן נשיב לפי מה שעלה משאלתך.

א. מתי התקלקל הגיר?

ניתן לטעון טענת מקח טעות כאשר התגלה פגם במוצר, רק אם הפגם היה קיים בשעת כריתת ההסכם. אם הפגם נוצר לאחר המכירה, או כאשר יש ספק מתי הוא נוצר – על הקונה מוטלת החובה להוכיח שהפגם היה קיים קודם.

כך עולה מהגמרא בכתובות עו ע"א, הדנה על אישה שאחרי החתונה התגלו בה מומים ובעלה דרש לבטל את הקידושין והנישואין. הלכות אלו חלות גם על כל מקח וממכר, וכך כותב השולחן ערוך (חושן משפט סימן רלב סעיף יא) :"המוכר בהמה לחבירו לטבחה, ושחטה ונמצאת טרפה, אם נודע בודאי שהיתה טריפה כשלקחה, ... הוי מקח טעות וצריך להחזיר הדמים. ואם ... הוי ספק ... על הלוקח להביא ראיה, ואם לא, יפסיד ויתן הדמים אם הם עדיין בידו".

עם זאת, מסתבר שגיר מתקלקל בצורה הדרגתית. במקרה כזה כתבו הפוסקים שאם הקונה כבר שילם עבור המוצר, אינו יכול לטעון לביטול המכירה, אך אם עדיין לא שילם – הוא כן יכול לטעון לביטול[1]. כך עולה מדברי השולחן ערוך (חושן משפט סימן רלב סעיף טז):
"ראובן שמכר לשמעון גבינות, ולאחר שלשה ימים פתחם ומצאם מרוקבות ריקבון (גדול), ישאלו לעושי גבינות בכמה זמן ראוי לבא ריקבון ועיפוש כזה, אם יאמרו שנעשה הריקבון בבית המוכר נמצא שהיה מקח טעות, ואם הדבר ספק, המוציא מחבירו עליו הראיה".

הסמ"ע (שם, לה) תמה על ההבדל בין דין זה לבין המקרה של הבהמה הטרפה, שם אומרים שניתן אף להוציא ממון. הוא הסביר כי לבהמה יש רוב וחזקה המסייע למוכר לומר שהייתה כשרה ורק ברשות הקונה הוטרפה, ואילו בגבינות אין רוב כזה, ולכן במקרה של ספק – "המוציא מחברו עליו הראיה".

על פי דברים אלו כתב ערוך השולחן (חושן משפט רלב, כד)  "...ולפי זה כשנתגלה מום במקח ולא נתן מעות עדיין ויש ספק מתי נתהוה המום, צריך הדיין לחקור אם יש בזה איזה חזקה או רובא המסייע להמוכר אם לאו".

כלומר, במקרה בו קיימת חזקה או רוב לטובת המוכר – יוציאו ממון מהקונה.

לכן, במקרה שלפנינו, אם בעל מקצוע יוכל להעיד שמדובר בתקלה ישנה- יוכל לטעון טענת מקח טעות. במקרים אחרים, מאחר שהתשלום כבר התבצע, הקונה לא יכול לטעון טענת מקח טעות.

ב. חובת הבדיקה

עלתה טענה כי היה על הקונה לבדוק את הרכב לפני הרכישה.

המגיד משנה, בשם 'יש אומרים' (פרק טו הלכה ג מהלכות מכירה, הובא על ידי הסמ"ע סימן רלב, סעיף י, ושו"ת רדב"ז חלק ד סימן קלו), כתב כי אם הלקוח יכול לבדוק את המקח מיד ולא עשה זאת – שוב אינו יכול לבטל את המקח.

האחרונים דנו בדברי המגיד משנה. המשנה למלך (הלכות מכירה שם) סבר שאין הלכה כ'יש אומרים' אלו, ולכן אף אם הלקוח יכול היה לבדוק – עומדת לו הזכות לטעון שיש מום ופגם במקח. כך גם כתב שו"ת המהרשד"ם (סימן שפה): "זו סברת יחיד, כיון שלא מצינו חלוק זה בפוסקים המובהקים וא"כ לא שייך לומר כאן 'קי"ל' כו', כי ודאי סברא זו סברא בטלה לגבי האי דינא".

אחרונים אחרים הגבילו את דברי המגיד משנה:

א. המגיד משנה דיבר רק על מקרה בו הבדיקה נעשית בקלות וללא הוצאות (חוקת המשפט פרק טז סעיף ב, כסף הקדשים סימן רלב על דברי הסמ"ע).