זכאות מתווך לדמי תיווך כאשר הקשר בין הצדדים היה קיים קודם

שאלה

לפני חתונת בתי חיפשתי דירה להשכרה ושאלתי הרבה אנשים אם הם מכירים דירה, וגם אמרתי למר שפיגלמן שאני אשלם לו 5000₪ אם ימצא לי. ויהי היום, שפיגלמן מודיע לי שמנדל (המשכיר) יצלצל אלי בלילה, ואכן כך קרה.

תוך כדי השיחה שאלתי אותו האם זו הדירה של שפיגלמן וענה לי שהוא לא מכיר את שפיגלמן רק הדוד שלו (הדוד חבר שלי) אמר לו שאני מחפש דירה, וב"ה סגרנו.

למעשה התברר ששפיגלמן אמר לחבר שלו כהן שאני מוכן לשלם, וכהן צילצל למנדל לשאול האם יש לו דירה, ומנדל אמר לו שהוא כבר שמע את השם שלי. הלכתי לברר עם מנדל, ומנדל אמר לי  שבאמת הדוד שלו (החבר שלי) דיבר איתו מקודם, אבל הוא לא מיהר להתקשר, וכששמע עוד הפעם את השם שלי התקשר אלי. ועכשיו שפיגלמן טוען שמגיע לו דמי תיווך, האם אני חייב לשלם לו?

תשובה

מתווך הוא אדם שפנה הן אל המוכר והן אל הקונה ו'שידך' ביניהם על מנת שהעסקה תגיע לגמר.

במקרה שלפנינו יש לכאורה שני מתווכים שעשו כך: שפילגמן, והדוד, שכנראה דיבר איתך (אע"פ שלא ציינת זאת) וכן עם המוכר מנדל. לכן, ברור שצריך לשלם לשפיגלמן, אך לא ברור האם את מלוא הסכום או רק חלק.

הרחבה

הרמ"א (חו"מ סימן קפה,ו) כותב:

"ראובן היה לו בית למכור, ובא שמעון וסרסר למכרו ללוי, ואמר ראובן שלוי שונאו ואינו רוצה למכור לו, ואחר כן מכרו ללוי ע"י אחר, חייב ליתן לשמעון סרסרותו".

הנודע ביהודה (תניינא סימן לו) חלק על דברי הרמ"א האלו וכתב כך:

"והנה דברי רמ"א הללו לקוחים מדברי הרא"ש בתשובה כלל ק"ה והובא בב"י, ואמנם בדברי הרא"ש לא הוזכרו שמכרו על ידי אחר... ואמינא שמה שהוסיף רמ"א שמכרו ע"י אחר יש לדון על זה דבשלמא אם מכרו אח"כ ללוי בלי שום סרסור שפיר מוכח שברמאות דחאו להסרסור... אבל אם מכרו אח"כ ללוי ע"י סרסור אחר יוכל להיות שהסרסור החדש הטעים לו טעמים נכונים שלא יעכב המכר עבור השנאה וחידש לו טעמים המטים הלב מה שלא הטעים ראשון ואין כאן הוכחה על רמאות... ואמנם נלענ"ד שגם רמ"א שכתב שמכרו ע"י אחר שחייב ליתן לשמעון סרסרותו כוונתו כפי חלקו שלא תאמר כיון שמתחלה לא נכנסו דברי הסרסור באזני הסוחר שוב אין לו שום זכות להסרסור קמ"ל רמ"א שלא איבד זכותו אבל ודאי שגם השני הוא שותף בסרסרות הזה וראשון ושני הם שותפים..."

היוצא מדברי הנודע ביהודה האלו הוא שגם כשיש שני מתווכים עדיין שניהם זכאים לקבל שכר.

וכן פסקו פוסקי זמננו[1].

האגרות משה (חו"מ א,מט) מוסיף שכשאחד מהמתווכים הוא שלוחו של בעה"ב, בעה"ב מחוייב לשלם לו מכח החוזה שנכרת בינהם.

במקרה ששאלת עליו נראה שנכרת חוזה תיווך (כי נראה שהמנהג במקומכם הוא שחוזה תיווך נכרת גם בע"פ) בינך לבין המתווך שפגילמן. וגם אתה מודה שלכל הפחות הוא זירז את בעל הדירה ליצור איתך קשר ע"מ לקדם את השכירות, ולכן נראה שהוא יוגדר כמתווך גומר ויהיה זכאי לתשלום עבור שירותו.

(לכאורה גם הדוד של בעל הדירה שהוא חברך יהיה זכאי לתשלום עבור התיווך כי הוא דיבר עם שני הצדדים, ע"מ לקבוע את אופן חלוקת התשלום עליכם לפנות לבורר שישמע את שני הצדדים.)