הרשם לקבלת עדכונים
תפיסת חנייה, תופס לבעל חוב?
תפיסת חניה, תופס לבעל חוב?
השאלה
בס"ד לעיתים קורה שאני רוצה שחברי יתפוס לי חניה, אבל אז צפה הבעיה שהרי תופס לבעל חוב במקום שחב לאחריני לא קנה, ושאלתי היא האם ניתן לעשות הערמה ולשכור את חברי באיזה פרוטה, והלא כתב הש"ך בסי' קה' ס"ק א' שאם שוכר את חברו קנה אף במקום שחב לאחריני. כמו כן האם ראוי לעשות הערמה זו או שמא אין זו דרך ישרה. תודה רבה!
תשובה
שלום רב
לא שייך פה תופס לבעל חוב[1]:
א. תופס לבעל חוב במקום שחב לאחריני זהו עניין ממוני, כלומר שליחות או זכיה לא חלים במקרה זה, אך אין פה עניין איסורי לפי רוב הפוסקים[2] ולכן אין צורך לעצה של הש"ך.
ב. תופס לבעל חוב היינו כשתופס ממש, עושה קניין, וכאשר אדם עומד בחניה הוא לא תופס דבר, היינו אינו קונה את מקום החניה שכלל אינו למכירה, אלא מונע מאחרים להיכנס בלבד, ואם כן גם מהסיבה הזאת אין זה שייך לתופס לבעל חוב.
אם כן מה האיסור לתפוס חניה?
האיסור לתפוס חניה נובע מלא תמנע טוב מבעליו[3], ואיסור זה ממשיך להיות קיים.
אמנם ייתכן שיהיו מקרים בהם מותר יהיה לתפוס חניה. כגון שאחד הנוסעים הוא זה שעומד ומונע מאחרים לחנות לזמן קצר[4] או במקרה בו הרכב מנסה להיכנס בחניה ברברס, ולענ"ד הכלל בזה הוא מה ששנוי עליך אל תעשה לחבריך, ולא צריך כל כך למצוא מקור לאיסור פשוט הנובע מהשכל האנושי והגדרים של השכל האנושי הם אלו שידריכו אותנו גם פה.
[1] נכתב ע"פ מאמרו של הרב יעקב הילדסהיים, אמונת עיתך 117, אך הוספתי על דבריו.
[2] כפי דעת הרא"ש, ובדעת רש"י ראה קצות החושן, סי' קה ס"ק א שדן בשיטת הפני יהושע וחולק עליו, וכן רע"א, אך הנתיבות סימן קה, ב סובר כמו הפני יהושע שיש איסור, אך כאמור כיוון ששיטת הרא"ש היא לא מצד איסור ושיטת רש"י נתונה במחלוקת האחרונים בפרשנותה, נראה שאין בכך איסור אלא אי אפשר לזכות או לעשות שליחות.
[3] מובא בב"ק פא עמוד ב: "כדתניא הרי שכלו פירותיו מן השדה, ואינו מניח בני אדם ליכנס בתוך שדהו, מה הבריות אומרות עליו, מה הנאה יש לפלוני, ומה הבריות מזיקות לו, עליו הכתוב אומר מהיות טוב אל תקרי רע. ומי כתיב מהיות טוב אל תקרי רע, אין, כתיב כי האי גוונא, אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות." והשטמ"ק שם ביאר: "אל תמנע טוב מבעליו – וכל המונע טוב בזמן שאין לו הפסד נקרא רע".
[4] כי הרי האיסור הוא במקום שאין לו הפסד ועתה יש לו הפסד.
