הרשם לקבלת עדכונים

תגיות

חיי אדם גט מוטעה רועה זונות חברות השלטון המקומי שכנים עבודה נזיקין שכירות דירה פשרה תיווך טוהר הנשק העימות האסימטרי עדות טוען ונטען שבועה חזרה מהתחייבות חוזים קבלן פיטורי עובד שומרים קנסות הוצאה לפועל רישום בטאבו אודות המשפט העברי חוק הבוררות הסתמכות צדק מקור ראשון סקירת פסק דין הפרת חוזה הדין הבינלאומי הוצאת דיבה ולשון הרע דוגמא אישית חוזים משפטי ארץ ביטול מכירה קרע הודאת בעל דין מכר רכב אונאה אתיקה עסקית ריבית מיקח טעות קניין חוקי המדינה צדקה זכויות יוצרים מכר דירה משטר וממשל מידת סדום ערעור אומדן הוצאות משפט בתי המשפט מנהג הלנת שכר גרמא ומניעת רווח מאיס עלי עדות קרובים שטר בוררות חוקה הצעות חוק כלכלה יהודית צוואה היתר עיסקא הלוואה הסכם ממון בין בני זוג שמיטה מזונות האשה ביטוח היתר עגונה יוחסין - מעמד אישי ירושה ראיות דיני תנאים גזל דין נהנה שותפות מוניטין זיכיונות ורישיונות נישואים אזרחיים ופרטיים השקעות מחילה בר מצרא מקרקעין מכר עילות גירושין סדר הדין המחאה / שיק מיסים וארנונה היתר נשיאת אשה שניה השבת אבידה משמורת ילדים הדין הפלילי משפחה לימודי אזרחות עבודות אקדמיות שו"ת משפטי ארץ חלק א סמכות בית הדין ומקום הדיון כתובה משפט מנהלי הסדרי ראיה השכרת רכב אתיקה צבאית מתנה פרשנות חוזה מזונות ומדור הילדים מגורי בני זוג אונס ואיומים הקדש ונאמניו חלוקת רכוש ואיזון משאבים הצמדה מעשי ידי אשתו תום לב פסולי דין גיור אתיקה משפטית עריכת דין אסמכתא חשבון בנק תנאים ממזרות שיעורי סולמות עד מומחה מרידה פוליגרף בירור יהדות כפיית גט שלום בית בוררות חיובי אב לבניו דת יהודית תקנות הדיון סופיות הדיון הסכם גירושין תלונת שווא אפוטרופסות הברחת נכסים פיקציה התיישנות גט מעושה אבידה ומציאה פסיקת סעד שלא נתבע טענת אי הבנה בדיקות גנטיות מדריך ממוני מעשי בעילת זנות פרשת שבוע יבום חדר"ג ייעוץ חקיקה סעד זמני כשרות משפטית מחשבה מדינית רווחה יהודית רמאות וגנבת דעת היתר נישואין מדינת הלכה ועד הבית הימורים יורד לאומנות חברו שיתוף נכסים שליחות גט ביטול קידושין מדור האשה קבלת עול מצוות חזרה מהודאה מקח טעות חלוקת רכוש שומת מטלטלים גביית חוב דיין יחיד שיערוך מזונות חזקת יהדות תקנת שו''ם כונס נכסים צו הרחקה שליחות דמי ערבות משפטי ארץ ה: בית הדין לממונות דינא דמלכותא דינא עוברת על דת כיעור שומת מקרקעין פסילת הרכב חוקי התורה מעשר כספים אורות החושן: עבודה וקבלנות צנעת הפרט הסכם קיבוצי צו הרחבה נאמנות באיסורים ניכור הורי עביד איניש דינא לנפשיה

תפיסת חנייה, תופס לבעל חוב?

הרב עמוס ראבילו
מי שתופס חנייה עבור אחר אינו נחשב 'תופס לבעל חוב'. אך האיסור לתפוס חניה נובע מלא תמנע טוב מבעליו

תפיסת חניה, תופס לבעל חוב?

השאלה

בס"ד לעיתים קורה שאני רוצה שחברי יתפוס לי חניה, אבל אז צפה הבעיה שהרי תופס לבעל חוב במקום שחב לאחריני לא קנה, ושאלתי היא האם ניתן לעשות הערמה ולשכור את חברי באיזה פרוטה, והלא כתב הש"ך בסי' קה' ס"ק א' שאם שוכר את חברו קנה אף במקום שחב לאחריני. כמו כן האם ראוי לעשות הערמה זו או שמא אין זו דרך ישרה. תודה רבה!

תשובה

שלום רב

 

לא שייך פה תופס לבעל חוב[1]:

א. תופס לבעל חוב במקום שחב לאחריני זהו עניין ממוני, כלומר שליחות או זכיה לא חלים במקרה זה, אך אין פה עניין איסורי לפי רוב הפוסקים[2] ולכן אין צורך לעצה של הש"ך.

ב. תופס לבעל חוב היינו כשתופס ממש, עושה קניין, וכאשר אדם עומד בחניה הוא לא תופס דבר, היינו אינו קונה את מקום החניה שכלל אינו למכירה, אלא מונע מאחרים להיכנס בלבד, ואם כן גם מהסיבה הזאת אין זה שייך לתופס לבעל חוב.

אם כן מה האיסור לתפוס חניה?

האיסור לתפוס חניה נובע מלא תמנע טוב מבעליו[3], ואיסור זה ממשיך להיות קיים.

אמנם ייתכן שיהיו מקרים בהם מותר יהיה לתפוס חניה. כגון שאחד הנוסעים הוא זה שעומד ומונע מאחרים לחנות לזמן קצר[4] או במקרה בו הרכב מנסה להיכנס בחניה ברברס, ולענ"ד הכלל בזה הוא מה ששנוי עליך אל תעשה לחבריך, ולא צריך כל כך למצוא מקור לאיסור פשוט הנובע מהשכל האנושי והגדרים של השכל האנושי הם אלו שידריכו אותנו גם פה.

 

[1] נכתב ע"פ מאמרו של הרב יעקב הילדסהיים, אמונת עיתך 117, אך הוספתי על דבריו.

[2] כפי דעת הרא"ש, ובדעת רש"י ראה קצות החושן, סי' קה ס"ק א שדן בשיטת הפני יהושע וחולק עליו, וכן רע"א, אך הנתיבות סימן קה, ב סובר כמו הפני יהושע שיש איסור, אך כאמור כיוון ששיטת הרא"ש היא לא מצד איסור ושיטת רש"י נתונה במחלוקת האחרונים בפרשנותה, נראה שאין בכך איסור אלא אי אפשר לזכות או לעשות שליחות.

[3] מובא בב"ק פא עמוד ב: "כדתניא הרי שכלו פירותיו מן השדה, ואינו מניח בני אדם ליכנס בתוך שדהו, מה הבריות אומרות עליו, מה הנאה יש לפלוני, ומה הבריות מזיקות לו, עליו הכתוב אומר מהיות טוב אל תקרי רע. ומי כתיב מהיות טוב אל תקרי רע, אין, כתיב כי האי גוונא, אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות." והשטמ"ק שם ביאר: "אל תמנע טוב מבעליו – וכל המונע טוב בזמן שאין לו הפסד נקרא רע".

[4] כי הרי האיסור הוא במקום שאין לו הפסד ועתה יש לו הפסד.