פרשת משפטים - בחוזה שלך

לאחר מעמד מתן תורה הנשגב בפרשת יתרו, עוברת התורה לעסוק ב"קטנות", בפרטי ההלכות של פרשת משפטים. רבי אלעזר, שחש במעבר החד בין הפרשות, הסביר את הקשר בין השניים (שמות רבה, פרשה ל, יט):

כלומר, דווקא קיומן של ההלכות הבנאליות-לכאורה, ההלכות העוסקות במשפט הן תנאי לקיומה של התורה. אשר על כן, דווקא אחרי הקולות והברקים הענן והערפל יש הכרח לחזור לפרטיים הקטנים של המשפט, כי שם הא-לוהים.

הרמב"ן הלך צעד נוסף וראה בפרשת משפטים מעין ביאור של עשרת הדברות (רמב"ן שמות כא, א):

דהיינו, לא רק שהמשפט הוא תנאי לקיומה של התורה כולה, אלא שללא פרשת משפטים לא ניתן להבין ולשמור על איסור "לא תחמוד" שבעשרת הדברות.

בדרך כלל לימוד פרשת משפטים, ואפילו לימוד מסכתות הגמרא של סדר נזיקין (הנלמדות כעת על פי סדר הדף היומי) נתפסות כלימוד עיוני שאין לו כל השלכה מעשית. וכי למי מאתנו יש שור או חמור, בור או אש? למעט מצוות בודדות, דוגמת השבת אבידה, נראה כי אף ש"כל התורה תלויה במשפט" קשה לראות היכן ניתן לממש את המשפט בחיינו.

תפיסה זו בטעות יסודה. פרשת משפטים נוגעת לכל אחד ואחד, וכיון שהדברים ארוכים, נסתפק בדוגמא קטנה: חוזה שכירות דירה. חוזה טריביאלי זה מתייחס לכמה מההלכות המופיעות בפרשה, ועל כן יש להקפיד ולוודא שהוא אכן עומד בדרישות ההלכתיות.

נפתח בפסוק הראשון, "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" – מכאן למדו חכמים על החובה להתדיין בנושאי ממון בבית דין של תורה ולא בבתי המשפט, כולל אלה של מדינת ישראל (הרב יעקב אריאל, תחומין א, עמ' 327). לפיכך, יש לקבוע בסעיף הבוררות שבחוזה ש"כל סכסוך יתברר בבית דין פלוני". כך תתקיים ההלכה בתמיכת חוק הבוררות שיחייב את הצדדים להישמע להוראות בית הדין.

נושא נוסף עולה בפרשיות השומרים שבפרשת משפטים. בדרך כלל המשכיר רוצה שהשוכר יקבל עליו אחריות למניעת נזקים לדירה המושכרת. אולם, כיון שדירה היא מקרקעין, על השוכר לקבל עיו אחריות באופן מפורש. כמובן שיש להגדיר האם דינו יהיה כשומר חינם או כשומר שכר המופיעים בפרשתנו.

נסיים בציווי "לא תשימון עליו נשך" האוסר התחייבות בריבית. איסור כזה קיים לעתים בהטלת ריבית על השוכר במקרה שיפגר בתשלומי השכירות. הפתרון לכך יכול להיות התחייבות בקנס חד פעמי או בהוספת "היתר עיסקא" לחוזה.

דוגמא זו ממחישה שפרשת משפטים היא אמנם לימוד תורה, אבל לא פחות מכך, גם לימוד הלכה למעשה. מבט כזה על פרשיות דיני ממונות שבתורה, ובוודאי על מסכתות נזיקין שבגמרא, יהפכו את הלימוד מתיאורטי למעשי ומעיוני להלכתי.  

יתירה מזו, השבת משפט התורה למקומו המרכזי בחיים מותנית בשיתוף פעולה של הציבור ושל בתי הדין. האחריות על בתי הדין היא לספק שירות מקצועי, יעיל והגון לפונים אליו. והאחריות על הציבור היא לשים את משפטיו לפני בית הדין. חתימה על חוזה הלכתי היא הצהרת של אמון ונאמנות למשפט התורה, ותרומה אישית של החותם עליו להחייאת משפט התורה, ולעירוב התורה בחיי המסחר והכלכלה.