אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ט: הרכב העצמאי (האוטונומי)
ט.ח. רכב עצמאי שהזיק

[1]  אדם חייב בנזקים שגרם רכושו ובלבד שמדובר בנזק צפוי שניתן למניעה "דרכן להזיק ושמירתן עליך", משנה בבא קמא א, א. מבחינת ארבעת אבות נזיקין יוגדר הנזק כ"בור", ראו רא"ש בבא קמא א, א; רמ"א חו"מ תטז, א, שכותל שנבנה באופן לקוי ונפל והזיק מחייב מדין בור, והוא הדין לרכב שהזיק מחמת עצמו ללא השפעה של גורמים מחוץ למערכת ההפעלה של הרכב.

יש מקום לומר שיש להגדיר נזק זה כ"אש" שכן בדומה לאש המוצתת על ידי האדם באופן בלתי אחראי ומתפשטת ומזיקה כך גם הרכב מופעל על ידי האדם, והמערכות שתוכננו באופן לקוי גרמו לנזק. לענין היקף החיוב דומה נזק זה לנזקי אדם ובלשון הגמרא בבא קמא כב ע"א: "אשו משום חיציו", וראו: רמב"ם נזקי ממון יד, טו, שולחן ערוך חו"מ תיח, יג, יז.

גם אם בתאונה היו שותפים רכבים אחרים הרי שכפי שכתבנו לעיל (פרק ו סעיף י), מי שנהג בניגוד לחוקי התנועה חייב בנזקים להם גרם. על פי סעיף 16ה(א) לפקודת התעבורה אסור להפעיל רכב עצמאי באופן ניסיוני ללא היתר ייחודי לרכב.

[3] המדינה עשויה להחליט לחייב את המפעיל לבטח את עצמו מפני נזקי צד שלישי, ראו פקודת התעבורה סעיף 16יז(ג), או לפטור את המפעיל מתשלום על נזקים אלו, כדי לעודד פיתוח רכבים עצמאיים, דבר העשוי לגרום בעתיד לירידה במספר תאונות הדרכים. חקיקת חוקים אלו תהיה ברוח התורה אשר גם היא פטרה את האדם מחובת תשלום בנזקי ממונו, אף שהיו צפויים וניתנים למניעה, מתוך הבנת הצורך הכלכלי הקיים בכך, רא"ש בבא קמא א, א. בהיעדר פטור זה חובה לשלם גם על נזקים אלו. ראו ירושלמי בבא קמא פ"ד ה"ג, שכתב ששור של לא-יהודי שנגח שור של לא-יהודי משלם נזק שלם, לכאורה מכיוון שהתורה לא פטרתו מהחיוב הטבעי לשמור את נזקיו.

[4] אחריות האדם על נזקים שגרם רכושו מותנית בכך שמדובר ברכוש שהנזק ממנו צפוי ושכיח, וכן שהאדם פעל עם הרכוש באופן רשלני ובלשון המשנה בבא קמא א, א: "דרכן להזיק ושמירתן עליך". לעומת זאת אם האדם פעל באופן אחראי ומקובל, ובכל זאת רכושו גרם נזק, הוא פטור מלשלם עליו, גם אם אפשר היה למנוע את הנזק, ראו משנה בבא קמא ו, א; רמב"ם נזקי ממון ד, א. במצב האמור, אין דרכו של הרכב העצמאי להזיק, ולפיכך אם בעליו הפעיל אותו לפי הנחיות היצרן הוא פטור מלשלם על נזקיו.

גם אם נאמר שלרכב העצמאי יש דין של נזקי אדם וכדין "אשו משום חיציו" (ראו לעיל הערה 810) הרי שמקרה נדיר ביותר שהיצרן לא היה יכול לצפות ולא התגלה במשך שנות הניסויים, נחשב כאונס גמור ממנו פטור גם אדם המזיק, ראו תוספות בבא מציעא פב ע"ב, ד"ה וסבר; רמ"א חו"מ שעח, א. ועיינו רמב"ן, מלחמות השם, בבא קמא יג ע"א מדפי הרי"ף, שמחייב אדם המזיק גם באונס גמור. הרמב"ם חובל ומזיק, ו, א, שולחן ערוך שעח, א, לא הבחין במפורש בין סוגי האונס השונים, ונחלקו הפוסקים בדעתו האם באונס גמור הוא פוטר, הגר"א שם, ג, או מחייב ש"ך שם, א. למעשה הכריעו הפוסקים, שו"ת מהרש"ם ד, כז, שהמזיק באונס גמור יכול להיפטר מתשלום מחמת הספק.

[5] שכן החיוב בדינא דגרמי מותנה במודעות של המוכר, כפי שמסיים השולחן ערוך רלב, כא, שהובא לעיל: "... ואם לא היה יודע שהיה בו מום, פטור מהוצאת ההולכה". וראו: ש"ך חו"מ שפו, ו, הפוטר את המזיק בגרמי באונס, ועיינו ברמב"ן, דינא דגרמי, ד"ה אבל, המחייב באונס במקרים מסוים.

[6] פקודת התעבורה (נוסח חדש) סעיף 16יז(ג) מאפשרת לשר התחבורה לחייב בעל היתר הפעלה לרכב עצמאי לרכוש פוליסת ביטוח צד שלישי.