אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ט: הרכב העצמאי (האוטונומי)
ט.ב. הרכב העצמאי וההלכה
לסעיף הקודם 
טרם שנעסוק ברכב העצמאי בהלכה, עלינו להגדירו במדויק, שכן קיימות (או מתוכננות) רמות שונות של אוטומציה בכלי רכב, וההלכה מתייחסת באופן שונה לכל אחת מהן. רמות האוטומציה מוגדרות על ידי ארגון הרכב הבין-לאומי (SAE International)[1]. רכב רגיל, בו הנהג מבצע את כל הפעולות הקשורות בתמרון הרכב, מוגדר כרכב בעל רמת אוטומציה 0. מעבר לכך קיימות 5 רמות של אוטומציה:
- רמה 1: סיוע לנהג – הרכב מבצע מספר פעולות מוגבל באופן עצמאי על מנת לשמור על בטיחות הנהיגה, כגון בלימה או מניעת סטייה מנתיב.
- רמה 2: אוטומציה חלקית – הרכב מסוגל לבצע מספר פעולות בו זמנית, אך אינו מסוגל לקבל אחריות על הנהיגה עצמה.
- רמה 3: אוטומציה מותנית – הרכב מסוגל להתמודד בעצמו עם מתווים פשוטים, כגון שיוט בכביש מהיר, אך לא עם מצב חריג.
- רמה 4: אוטומציה גבוהה – הרכב מסוגל להתמודד בעצמו גם עם מצבים חריגים אך רק במתווים מסוימים (כגון, עירוני או בינעירוני).
- רמה 5: אוטומציה מלאה – הרכב מסוגל להתמודד בעצמו עם כל מצב ובכל מתווה.
שלוש הרמות הראשונות (רמה 3-1) דורשות מהנהג לבצע פעולות באופן מלא או חלקי במקביל לפעולות שמבצע הרכב בעצמו, בפרט במצבים חריגים, כגון אלו שבהם מתרחשות תאונות דרכים. לפיכך אין הבדל בינן בין רמה 0 המוכרת לכולנו עד היום (שנת תשפ"ד) מבחינת מידת האחריות המוטלת על הנהג למניעת תאונות ולפיצוי הנפגע מהרכב במקרה של תאונה.
לעומתן, שתי הרמות האחרונות מאפשרות לרכב לנסוע ללא מעורבות של נהג, לכל הפחות במתווים מוגדרים מראש.
לכן, שתי הרמות האחרונות מעוררות שאלות הלכתיות חדשות הן ביחס לאופן בו יתוכנת הרכב 'לבחור' להתמודד עם המצבים השונים הנקרים בדרכו שעשויים לספק דילמות אתיות[2], הן ביחס לשמירת השבת, במציאות בה הרכב העצמאי יהפוך להיות זמין בכל ימות השבוע[3], והן ביחס לסוגיית הטלת האחריות במקרה של תאונות דרכים[4].
יש לציין כי נכון למועד כתיבת ספר זה (שנת תשפ"ד) רכב עצמאי ברמות ארבע וחמש טרם נמכר בשוק. ככל הנראה יחלפו עוד מספר שנים עד שרכבים כאלה ייוצרו וישווקו בהיקף מסחרי. אולם כיוון שספר זה עוסק בהלכה למעשה, הרי שלאור קצב ההתקדמות הטכנולוגית בשנים האחרונות, הסבירות שרכב עצמאי ילך ויהיה נפוץ תוך עשר שנים גבוהה למדי. לפיכך יש מקום להתייחס כבר עתה גם לרכבים ברמות האוטונומיות הגבוהות, לפחות באופן ראשוני, מתוך הנחה שהתייחסות מדויקת ורחבה יותר תושלם אחרי שלרכב העצמאי בהופעותיו המתקדמות יותר יהיה חלק ממשי בחיינו.
ההלכה בעתיד תושפע הן מההיבטים הטכנולוגיים שיתחדדו, הן מהמציאות אשר תעצב עם הזמן את מנהג העולם ביחס לרכבים אלו, הן מהחקיקה שתיחקק מן הסתם בבוא היום, אשר כפי שראינו משפיעה אף היא לא מעט על ההלכה. יחד עם זאת, כתיבה הלכתית מקדימה בתחום זה עשויה להשפיע על שלושת המישורים הללו, בפרט לאור העובדה שמדינת ישראל היא אחת המדינות המובילות בתחום טכנולוגי זה, וההלכה עשויה להיות שותפה לעיצובו. מתכנת או מחוקק ירא שמיים אמור לבחון מהי עמדתה של ההלכה בתחום זה, ולתכנת את האלגוריתם או לחוקק את החוק באופן שיתאים לדרישותיה של ההלכה בתחומים השונים.