אורות החושן: עבודה וקבלנות
פרק ו: עבודה ללא הסכם מלא
ו.א. עבודה בהסכם חלקי

תיאום ציפיות בין העובד ובין המעביד הוא שלב חשוב ביותר לפני תחילת העבודה. על הצדדים לתאם את ציפיותיהם, הן בנוגע לדרישות המעסיק והן בנוגע לשכר העובד. יש מי שנמנעים מכך עקב מבוכה, ויש מי שחושבים שערפול הדרישות יאפשר להם להשיג תנאים טובים יותר לאחר מעשה. אולם יש לדעת כי הסרת הערפל לפני תחילת העבודה מונעת תסכול הדדי לאחריה, ובהיעדר תיאום ציפיות יכולים המעביד והעובד הן להפסיד כסף, והן לעבור על איסורי גזל ועושק^[1].

עם זאת, יש מקרים בהם הצדדים לא הגדירו את יחסי העבודה ביניהם, משלל סיבות. כאן נבחין בין שני מצבים: המצב הראשון, כאשר נכרת הסכם עבודה, אך חלק מפרטיו לא הוגדרו על ידי הצדדים, כלומר, נכרת הסכם עבודה חלקי (מצב זה מכונה בהלכה "יורד ברשות"). המצב השני, כאשר העבודה בוצעה ללא כל הסכם (מצב זה מכונה בהלכה "יורד שלא ברשות").

הסכם עבודה חלקי יכול להיכרת למשל, כשמדובר בהתקשרות דחופה וחד פעמית, כשדרישות העבודה או היקפה לא היו ידועים אפילו למעסיק, או כאשר השכר המקובל לא היה ידוע לצדדים בעת ההתקשרות.

במקרים אלו, תנאי ההסכם יהיו על פי "מנהג המדינה" (ראו עוד על תוקפו של המנהג לעיל פרק ב, סעיף ב), דהיינו, התנאים המקובלים לעבודה בתחום הזה, בהיקף הזה ובאיכות הזו, יחייבו את הצדדים כאילו סיכמו עליהם במפורש^[2]. מה שמעניק למנהג את תוקפו היא ההנחה שכאשר הצדדים סיכמו ביניהם על העבודה אזי הם התכוונו כי תנאי העבודה והשכר יהיו כמקובל, ולפיכך "מנהג המדינה" משמש כעין חוזה המכונה גם "חוזה מכללא".

כאמור (פרק ב, סעיף ב), על מנת שמנהג יחייב את הצדדים עליו לשקף התנהגות שכיחה החוזרת על עצמה פעמים רבות. על פי הגדרה זו תקדים חד פעמי אינו מנהג. כמו כן, על המנהג להיות סביר על פי התורה. לפיכך, נוהג בלתי סביר לא יקבל תוקף מחייב, אולם, מעטים המקרים בהם בית הדין קבע שמנהג בתחום הסכמי עבודה איננו ראוי.

המנהג משפיע כמובן בין השאר, על גובה השכר, אם לא היה סיכום מפורש בין הצדדים. יתרה מזו, המנהג יכריע האם ישנה בכלל זכות לשכר. פעמים שאדם נותן שירות לחברו, מבלי לסכם מראש האם מדובר בעבודה בתשלום או בהתנדבות. לאחר מעשה עשוי מקבל השירות לטעון כי היה בטוח שמדובר בעזרה בהתנדבות, והוא לא היה מעלה בדעתו לקבל את השירות לו היה יודע שמדובר בעבודה בתשלום. לעומתו, יטען נותן השירות כי אמנם נושא השכר לא עלה בין הצדדים לפני מתן השירות, אולם מדובר בעבודה שביצע והוא זכאי לקבל עליה שכר. מחלוקת זו תוכרע אף היא על פי המנהג. נעסוק בכך בהרחבה להלן בפרק יז אשר יעסוק בהלכות מתנדבים ובהגדרת ההתנדבות.

[1] רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, שפת תמים, ירושלים תשכ"ה, עמ' כ.

[2] משנה בבא מציעא פג ע"א: "הכל כמנהג המדינה". דברים אלו נאמרו ביחס למזון העובדים, לשכר העובדים ולשעות העבודה ראו שולחן ערוך חו"מ שלא, א-ב; שלב, א.