אורות החושן: עבודה וקבלנות
פרק יב: פיטורין
יב.ח. שכרו של קבלן שסולק

עד כה עסקנו בדינו של פועל שפוטר, כעת נפרט את דיני קבלן שסולק. במקרה זה צורת החישוב מורכבת מעט יותר, שכן ניתן לחשב את התמורה אותה אמור לקבל הקבלן בשני אופנים[1]:

1. אומדן ערך העבודה אותה ביצע הקבלן עד כה ותשלום עבורה לקבלן.

2. אומדן עלות השלמת העבודה על ידי קבלן אחר, וקיזוזה מהסכום המקורי עליו סוכם מראש עם הקבלן, הכולל את העבודה כולה.

הבחירה בין שתי האפשרויות תלויה בשאלה מי אחראי להפסקת ההתקשרות. אם המזמין הוא שיזם את הפסקת ההתקשרות, בין אם הדבר נעשה מתוך כורח, וקל וחומר אם הדבר נעשה מעילות בלתי מוצדקות, תיבחר צורת חישוב המיטיבה עם הקבלן[2]. אם ביטול ההתקשרות נעשה בעקבות התפטרות[3], או בשל עילות המצדיקות פיטורין[4] תיבחר צורת חישוב המיטיבה עם המזמין[5].

אמנם יש פוסקים שכתבו שקבלן יקבל תשלום רק על מה שעשה[6], וכך רשאי המעסיק לנהוג מחמת הספק[7].

[1] צורות החישוב השונות יובילו כמעט תמיד לתוצאות שונות. שוני זה נובע מכוחות השוק, המושפעים מן הביקוש וההיצע בתחומי המקצוע השונים, ומהיחס בין עלות של עבודה שלמה לעלות של עבודה חלקית, שאיננו בהכרח יחס ישר.

[2] בבא מציעא עו ע"א: "אם בעל הבית חוזר בו ידו על התחתונה"; רש"י ד"ה אם; רמ"א חו"מ שלג, ד.

[3] בבא מציעא עו ע"ב: "התחילו במלאכה - שמין להן מה שעתיד להעשות"; שולחן ערוך חו"מ שלג, ד.

[4] רמ"א חו"מ שלג ה; וראו פס"ד ארץ חמדה גזית 74039.

[5] נתיבות המשפט שלג, ז. לדעתו הקבלן זכאי לתשלום אפילו אם הוא יכול למצוא עבודה אחרת במקום העבודה ממנה פוטר, על כך חולק מנחת פתים חו"מ שלג, א, וסבור שבמקרה זה אין הקבלן זכאי לתשלום.

[6] שו"ת חקרי לב חו"מ ב, עז.

[7] הרבנים יעקב אריאל (אב"ד), שלמה אישון, אהרן כ"ץ, פס"ד ארץ חמדה גזית 70018.