אורות החושן - דיני הרכב >> פרק ח: ביטוח רכב >> ח.ז. תביעת מזיק המחזיק בביטוח

אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ח: ביטוח רכב
ח.ז. תביעת מזיק המחזיק בביטוח

המזיק לרכב חייב לפצות את בעל הרכב הניזוק. אם המזיק מסרב לשלם, הניזוק רשאי לתבוע אותו. תביעה זו חייבת להיעשות כמובן בבית דין הפוסק לפי ההלכה, כמו כל תביעה ממונית אחרת. שכן כל הפוסקים מסכימים שמערכת המשפט האזרחית של מדינת ישראל מוגדרת כערכאות ואין להתדיין בפניה בענייני ממון[1], גם לא במקרים של נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים[2].

אולם כאשר המזיק מבוטח בביטוח צד שלישי (כמו מרבית בעלי הרכבים) השאלה נעשית מורכבת יותר. אם המזיק אינו מתכוון להפעיל את הביטוח, כגון כשמדובר בנזק לא גדול, כך שהפעלת הביטוח אינה כדאית (בשל גובה ההשתתפות העצמית ובגלל שהוא יפסיד בכך את הנחת היעדר תביעות בשלוש השנים הבאות), ברור שעל התביעה להתנהל בבית דין של תורה. אולם אם המזיק אינו מעוניין לשלם על הנזק בעצמו אלא להפעיל את הביטוח, המקרה נעשה מורכב יותר, משום שחברת הביטוח מתייצבת כנתבעת במקום המזיק, וכיוון שהיא מסרבת להתדיין בבית דין של תורה, הרי שהסכמת המזיק להתדיין בבית דין של תורה תגרום לכך שהוא יאבד את הכיסוי הביטוח שלו.

להלכה נפסק שבמקרה כזה הנתבע רשאי לסרב להתדיין בבית דין של תורה. הוא רשאי לדרוש מהתובע לתבוע אותו ואת חברת הביטוח בבית המשפט[3], שכן זו הדרך היחידה שלו לזכות בכיסוי ביטוחי מחברת הביטוח[4]. ההנחה היא שיש הסכמה מכללא של הנוהגים ברכב שכאשר המזיק מבוטח, התביעה תהיה בעיקרה כנגד חברת הביטוח, והמזיק יירשם כנתבע רק באופן פורמלי. להנחה זו אפשר לצרף את דעת המיעוט בקרב הפוסקים הסוברת כי יש תוקף הלכתי להסכמה מראש של הצדדים לדון בבית משפט גם בשאר עניינים ממוניים[5]. בפרט במקום בו הימנעות מדיון בבית משפט תגרום לנתבע להפסיד את כל מה שמגיע לו מהחברה גם על פי דין תורה[6] וכך מקובל למעשה.

לכן במקרה של נזק, על הניזק לברר מראש עם המזיק האם בכוונתו להפעיל את הביטוח. אם המזיק לא מתכוון לעשות כן, על הצדדים לנהל את הדיון ביניהם בבית דין הפוסק על פי ההלכה. אם המזיק אכן מתכוון להפעיל את הביטוח, הניזק יכול לתבוע את המזיק ואת חברת הביטוח שלו (לפי בחירת המזיק) בבית משפט על מנת שאלו יפצו אותו על הנזק[7].

מכיוון שהתחייבות המזיק על פי ההלכה והתחייבות חברת הביטוח על פי החוזה והחוק, אינן חופפות בהכרח, הרי שעל המזיק לשלם לניזק את הסכומים הנוספים שההלכה מחייבת לשלם[8], ואשר חברת הביטוח אינה משלמת (כגון דמי השתתפות עצמית וכינון הביטוח[9]). לעומת זאת, מחברת הביטוח ניתן לתבוע פיצוי בהתאם לפוליסת הביטוח, גם אם הם כוללים רכיבים עליהם אין למזיק אחריות על פי דין תורה. את היקף הפיצוי שהניזק רשאי לקבל כדאי לברר ביחד בפני רב או דיין לאחר שחברת הביטוח תסיים לשלם את חלקה.[10].

 

[3] פסק דין ארץ חמדה – גזית 75073, בפני הרבנים סיני לוי (אב"ד), עדו רכניץ ועקיבא כהנא וציינו שם (אות כב) שהרב יעקב אריאל הסכים עימם מהנימוקים להלן.

[4] על פי סעיף 18.ב(4) להוראות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח רכב פרטי), תשמ"ו-1986 הקובע את תנאי הפוליסה התקנית המקובלת בכל חברות הביטוח, חברת הביטוח אינה חייבת לשלם למבוטח "תביעה הנובעת מחבות שבחוזה". הואיל וחיוב בבית דין של תורה מבוסס על הסכם בוררות הנתפס במערכת המשפט כחוזה בלבד ומכוחו התחייב הנתבע, הרי שחברות הביטוח פטורות מלשלם לנתבע את הסכום בו התחייב בבית הדין.

[5] כל מבוטח החותם על פוליסת הביטוח מסכים להיתבע בכל הנוגע לסכומים אותם מכסה הביטוח אך ורק בבית משפט. השולחן ערוך חו"מ כו, ג, קובע שהסכמה להתדיין בבית משפט אינה תקפה, אולם הסמ"ע כו, יא; נתיבות המשפט חידושים, כו, י, פסקו שאם הדיון בבית המשפט יקנה זכויות נוספות שלא יהיה זכאי להן בדין תורה, יש תוקף להסכמה. במקרה זה הזכויות המוקנות למבוטח מחברת הביטוח לא ישולמו לו אלא אם יגיש את התביעה לבית משפט ולכן מותר לו ללכת לבית המשפט. ועיינו בט״ז חו"מ כו, ב; ערוך השלחן חו"מ כו, ד הסוברים שגם במקרה זה הפנייה לבית המשפט אסורה.

[6] ראו הרב עזרא בצרי, אורייתא יז, עמ' רכד, שמתיר פנייה לבית משפט במקום הפסד ממון. ועיינו הרב שרמן, "תביעת נזיקין כנגד מבוטח צד ג'", שערי צדק ז, עמ' 57-45, שחלק על דבריו ואסר את הפנייה לבית משפט גם במקרה זה.

[7] כסף הקדשים כו, ב, ד"ה יתבענו; פסק דין ארץ חמדה – גזית 75073.

[8] שו"ת מנחת יצחק ג, קכו; פסק דין ארץ חמדה – גזית 69022.

[10] שו"ת מנחת יצחק ג, קכו; פסק דין ארץ חמדה – גזית 69022.