אורות החושן - דיני הרכב >> פרק ח: ביטוח רכב >> ח.ו. תביעת חברת הביטוח

אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ח: ביטוח רכב
ח.ו. תביעת חברת הביטוח

פנייה לחברת הביטוח לצורך קבלת פיצוי כאשר התרחש נזק המכונה גם: מקרה ביטוחי, מכונה בשם 'תביעה'. אולם אין זו תביעה במובנה הנפוץ, שמשמעה פנייה לערכאה שיפוטית שתכריע בין הצדדים. מדובר בדרישה של המבוטח למימוש החוזה, קרי, הפוליסה, שנחתמה בין הצדדים. רק אם לדעת המבוטח לאחר שפנה לחברת הביטוח הוא לא קיבל את מלוא המגיע לו על פי הפוליסה, הוא רשאי להגיש תביעה משפטית כנגד חברת הביטוח על מנת שזו תעמוד בתנאי הפוליסה.

עקרונית נכון לנהל תביעה זו בבית דין הפוסק על פי ההלכה, שכן הפנייה לבית משפט אסורה בין אם הנתבע הוא אדם פרטי ובין אם הנתבעת היא חברה גדולה[1]. איסור זה קיים גם אם פוליסת הביטוח כוללת סעיף בו נקבע שהערכאה השיפוטית בסכסוכים שיתגלו בין המבוטח ולמבטח תהיה בית המשפט[2].

למרות זאת, למעשה נפסק כי אם גלוי לכול שהנתבע אינו מוכן להתדיין בדין תורה ואין שום סיכוי שהדבר יקרה, מותר לתבוע אותו בבית משפט[3]. תנאי זה מתקיים בכל חברות הביטוח שכן ידוע לכול, על כל פנים בעת כתיבת שורות אלה, שחברות הביטוח אינן מסכימות להתדיין בבית דין של תורה, ולכן מותר לפנות לבית המשפט בתביעה זו.

כפי שראינו לעיל[4], קביעה זו נכונה לא רק מול חברת הביטוח המבטחת את רכבו של בעל הרכב הנפגע, אלא גם כאשר בעל הרכב הנפגע מבקש לתבוע את חברת הביטוח של בעל הרכב שפגע בו. לפיכך מותר להגיש תביעה מעין זו בבית המשפט ובמסגרת התביעה אף לדרוש מחברת הביטוח פיצוי על כלל הנזקים עליהם נהוג לחייב בדין האזרחי, אף כאלו שאין בהם חיוב על פי דין תורה, משום שעל דעת כן התחייבה החברה בפוליסת הביטוח[5].

 

[1] בעניין איסור זה ראו בהרחבה לעיל פרק ב סעיף ה.

[2] רמב"ן שמות כא, א; שו"ת הרשב"א ו, רנד: "שלא הניחה תורה את העם שהוא לנחלה לו על רצונם שייקרו את חקות הגויים ודיניהם"; שולחן ערוך חו"מ כו, א. ראו תומים, כו, ד; ט"ז חו"מ כו, ג שסוברים שאין תוקף להסכמה זו אף אם נעשה עליה מעשה קניין. עיינו ברבנו ירוחם מישרים, נא, יג, על פי כנסת הגדולה, הגהות בית יוסף כו, א, שחולק וסובר שאם שני הצדדים מסכימים לדון בבית משפט אין בדבר איסור. כן עיינו בסמ"ע כב, טו; כו, יא, שסובר שבמקרים מסוימים אם נעשה מעשה קניין יש להסכמה זו תוקף.

[3] כסף הקדשים כו, ב, ד"ה יתבענו: "מי שידוע עליו... שיש אומדנא שלא תועיל התביעה בבית דין צדק... והוא אומדנא ידועה לרבים יש לומר ששייך בזה מעין מה שאמרו חז"ל חבר אין צריך התראה... לגבי משפט יש לומר שמועיל אומדנא". ועיינו: הרב זלמן נחמיה גולדברג "חיוב בחברת ביטוח שלא על פי דין תורה", שערי צדק ז, עמ' 61, שחייב לתבוע את חברת הביטוח בבית דין של תורה.

[5] קובץ דרכי הוראה ה, סימן ב, עמ' צט-קב; ו, סימן א, עמ' קיא-קיז; הרב זלמן נחמיה גולדברג "חיוב בחברת ביטוח שלא על פי דין תורה", שערי צדק ז, עמ' 61-58. אמנם כאמור לעיל הרב גולדברג חייב פנייה מקדימה לבית דין של תורה.