אורות החושן: אורות החושן - דיני הרכב
פרק ח: ביטוח רכב
ח.ד. דיווח אמת לחברת הביטוח
לסעיף הקודם 
פוליסת ביטוח כוללת בדרך כלל, כאמור, דרישות שונות לגבי אופן השמירה על הרכב על ידי המבוטח. אולם במקרים רבים, בפרט כאשר מדובר במקרה של גניבה, לחברת הביטוח אין כל דרך לדעת האם המבוטח עמד בדרישות אלה של החברה בכל הנוגע לשמירת רכבו. ייתכן שהחברה לא תוכל לגלות לעולם האם בעל הרכב זכר לנעול את רכבו או שמא שכח את הרכב פתוח או השאיר מפתח בתא הכפפות. החברה מתבססת על תצהיר של המבוטח בו הוא מצהיר ששמר על הרכב כראוי. אם בפועל הדברים לא היו כך – המבוטח ניצב מול פיתוי גדול לשקר.
בנקודה זו עומדת למבחן יראת השמיים של המבוטח. התורה דורשת לומר בכל הנוגע לענייני ממון אך ורק את האמת, גם כאשר הדבר כרוך במחיר כספי כבד. חובה זו מקיפה את כל מסכת חייו של האדם, קיומה הוא תמצית התורה כולה[1], והעמידה בה תהיה הנקודה הראשונה עליה יידרש האדם לתת דין וחשבון אחרי מותו[2]. מצופה מכל אדם לאחוז במידת בוראו עליו נאמר "א-ל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא"[3], להיות עושה משפט, מבקש אמונה[4], וישר לב[5].
העובדה שחברת הביטוח היא חברה גדולה שיש לה "כיס עמוק", אינה מתירה למבוטח להוציא ממנה כספים שלא כדין. גם אם סוכן הביטוח אומר במפורש שזה בסדר, לא די בכך, כיוון שהוא לא מוסמך לחייב את חברת הביטוח כאשר היא פטורה. ואף אם נדמה שכך עושים כולם, אין די בכך בכדי להתיר לשקר, ולהוציא מחברת הביטוח כסף במרמה. בהקשר זה ראויים לציון דברי ספר החינוך[6]:
כי השקר נתעב ונאלח בעיני הכל, אין דבר מאוס ממנו, והמארה והקללות בבית כל אוהביו, מפני שהשם יתברך אל אמת וכל אשר אתו אמת, ואין הברכה מצויה וחלה אלא במתדמים אליו במעשיהם, להיותם אמיתיים כמו שהוא אל אמת...
על כן הזהירתנו התורה להרחיק מן השקר הרבה, כמו שכתוב "מדבר שקר תרחק", והנה הזכירה בו לשון ריחוק לרוב מיאוסו מה שלא הזכירה כן בכל שאר האזהרות.
[1] מכילתא דרבי ישמעאל בשלח, ויסע, א: "והישר בעיניו תעשה - זה משא ומתן מלמד שכל מי שנושא ונותן באמונה ורוח הבריות נוחה הימנו מעלין עליו כאלו קיים את כל התורה כולה".
[2] שבת לא ע"א: "בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה?".
[3] דברים לב, ד.
[4] ע"פ ירמיהו ה, א.
[5] ע"פ תהילים צז, יא.
[6] ספר החינוך, משפטים, עד.