ייצוג ע"י עורך דין בבית דין רבני

שאלה

שלום רב אם אני הנתבע בהליך בבית הדין לקינין, יש באפשרותי לקבוע את הרכב הדייניים בפניו התנהל הדיון? האם יש באפשרותי להיות מיוצג על ידי אדם אחר מבלי להופיע לדיון, בכפוף לחתימה על יפוי כוח

תשובה

א. מינוי בית הדין

הנתבע יכול לומר שאינו רוצה לדון לפני בית הדין שהתובע הציע ובלבד שיציע בית דין אחר, וכן התביעה צריכה להתרחש בעירו של הנתבע (שולחן ערוך חושן משפט סימן יד סעי' א).

ב. ייצוג על ידי שליחו או עורך דין

בשו"ע חו"מ סי' קכד, מבואר שתובע יכול למנות עורך דין אך הנתבע אינו יכול למנות שליח לטעון במקומו[1]. אעפ"כ האחרונים כתבו שישנו מנהג שאף הנתבע ממנה שליח שיטען עבורו (ראו ש"ך חושן משפט סימן קכד, סק"א, ובמקורות רבים נוספים בספר 'סדר הדין בבית הדין הרבני' עמוד 171 הערה 253 וראה תשובת והנהגות חלק ג סימן תמו בביאור הסיבה למנהג, וראה בסדר הדין שם עמודים 174- 176). בתקנות הדיון של בית הדין הרבני במדינת ישראל נקבעה הזכות הזאת כתקנה גמורה.

אולם הזכות למנות עורך דין או שליח שיטען עבור הנתבע אינה מורידה את חובת הנוכחות של הנתבע בדיון (תקנה נז מתקנות הדיון). אע"פ שמצד המנהג לכשעצמו אין הכרח בכך, מכל מקום כדי לברר את האמת בצורה הטובה ביותר בתי הדין דורשים לרוב נוכחות של בעל הדין בדיון. וכך כתב ערוך השולחן[2] בעניין זה:

"וכל זה מדינא אבל עכשיו המנהג בכל בתי דינים שגם הנתבע מעמיד מורשה וכל שכן התובע ובין שהבעלי דינים הם בעצמם בבית דין ובין שאינם בעצמם בבית דין ומכל מקום אם אינם בבית דין והבית דין רואים שע"י המורשים אין ביכולת לברר הדין על הבירור שולחים אחריהם ובאים בעצמם לב"ד וכן נכון לעשות":

ג. נוסח למינוי עורך דין מספר "דיני ממונות" של הרב בצרי, ח"א עמ' רסג-רסד

אם בית הדין יתיר לך לא להופיע כי יחשוב שאין בכך צורך, (מה שבדרך כלל לא קורה כאמור), עדיין מינוי השליח או עורך הדין צריך להיעשות בצורה שתקפה מבחינה הלכתית. וצרפנו פה נוסח שמועיל מבחינה הלכתית:

אני החתום מטה....................., מיניתי את ...................... מדעתי ומרצוני, בלא אונס אלא בלב שלם ובנפש חפצה ובדעת שלמה בפני עדים, ויכול המורשה להשיב על תביעה שישנה נגדי, ולטעון, ולהשיב על הטענות שטוען נגדי, ולדון בעדי, ולהפך בזכותי, ולערער במקומי, ולכפותו, ולעכל נכסיו, ולקבל הדין, ולהסתלק מהדין, ולעשות פשרה קרובה לדין או רחוקה מהדין, ולקבוע זמן, ולבטל זמן, ולקבל כל זכות ותביעה וממון, ודררא דממונא מאיזה אופן שיהיה, ולהזמין עדים, לבקש ולקבל חוות דעת מכל מוסד כללי או רפואי, להוציא לפועל לכפות להשביע ולאסור, ולעשות כל פעולה אחרת. ותהא ידו כידי, וכחו ככחי, וזכותו כזכותי, ופיו כפי, ותביעתו כתביעתי וטענותיו כטענותי, וקבלתו כקבלתי, ושוברו כשוברי, ומחילתו כמחילתי, והודאתו כהודאתי, ועשייתו כעשייתי, ושלוחו כשלוחי. וכל מה שיעשה המורשה יהיה שריר וקיים ומקובל על המרשה כאילו נעשה ונגמר על ידו בלי שיוכל לומר לו לתקוני שדרתיך ולא לעוותי.

וכך אמרתי בפני עדים למורשה: לך דון, וכל דמתעני לך מן דינא עלי דידי הדר. והתחייבתי וקבלתי על עצמי שלא לבוא נגד שום דבר שיעשה המורשה הנזכר, לא בפני דייני ישראל ולא בפני ערכאות. וכח ההרשאה זו הוא עבור בית הדין לממונות שע"י הרבנות הראשית לירושלים. ואחריות וחומר שטר הרשאה זו קבלתי עלי כחומר כל שטרי הרשאות שרירות וקיימות העשויות כתיקון חכמים, דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי.

ועל הכל קבלתי בקנין גמור, בכלי שכשר לקנות בו וחתמתי שמי ביום ........... בשבת, .......  לחודש ..............., שנת  ..................          .........................   (חתימת יד המרשה)

הנני מאשר בזה שהנתבע הנ"ל חתם על כתב הרשאה זה בפני, והחתימה הנ"ל זו חתימתו.

וע"ז באעה"ח בפני ביה״ד, היום יום ...............     ....................... (חתימת המורשה)