השאלה:

שלום וברכה, בתפקידי אני עובד סוציאלי, מנהל תוכנית טיפול לנוער חרדי.

כאשר יש סיכון להתפתחות תקינה של נער, ויש חוסר שיתוף פעולה מצד הנער או מצד ההורה, אני נעזר בעובדת סוציאלית לחוק נוער ("פקידת סעד"). באפשרותה לפנות לבית המשפט לנוער ולעגן את תוכנית הטיפול בצו, מתוך חוק נוער טיפול והשגחה.

יש לציין כי מדובר בהליך אזרחי-טיפולי, ולא בהליך פלילי.

שאלתי היא, האם בכל פעם שיש צורך לפנות לבית משפט לנוער אני צריך לקבל היתר מבית דין רבני? תודה.

תשובה:

אין צורך לפנות לבית דין.

פניה לערכאות לצורך הצלת ממון או נפשות

יש לדון אם האיסור לפנות לערכאות של גויים הוא דווקא משום שמצוות דינים היא לדון בבי"ד של ישראל, ולכן דווקא עניינים שדינם לבוא בפני בית דין אסור להביאם לערכאות, אבל בדברים שאין לבית הדין עניין לעסוק בהם משום שאינם קשורים לדיני תורה מותר לפנות לערכאות, או שעצם הפניה לערכאות היא בעייתית. 

בשולן ערוך[1] כתב:

"הולכים ליריד של עובדי כוכבים ולוקחים מהם בהמה, עבדים ושפחות ובתים ושדות וכרמים, וכותב ומעלה בערכאות שלהם".

כלומר, מותר ללכת ליריד של גויים ולקנות שם ולאחר הקניה לאשרר את שטר המכר בערכאותיהם. אישרור השטר נועד למנוע מהנכרי לערער על המכירה לאחר מכן[2], ולמרות שיש בכך כבוד לשופטיהם הדבר מותר משום שהוא מציל בכך את ממונו מיד מי שיערער עליו בעתיד.

ניתן ללמוד מכאן שני דברים: האחד, אע"פ שאישור השטר נועד רק למנוע מהגוי לערער עליו ואינו קשור לדיני תורה- יש בפניה לערכאותיהם איסור משום שזה עבורם כבוד ותפארת והיה צריך לאסור.

והשני, כדי להציל את ממונו מותר לפנות לערכאות באופן זה.

דבר נוסף, כשמותר לפנות לערכאות אין צורך ליטול לכך רשות מבי"ד באופן פרטני, אלא חז"ל התירו זאת לכל מי שקונה שם משום שהוא כמציל מידם[3]. וההסבר לכך הוא שכיוון שיש צורך להצלת ממונו התירו לו מראש לעשות כך ואין צורך ברשות פרטנית.

היתר פניה לערכאות בדבר שאין לבית הדין סמכות בו

אפילו בדבר שקיימת בו חובה לפנות לבית הדין, כתבו הפוסקים שכאשר ידוע מראש שהפניה אליו לא תהיה רלוונטית משום שהצד שכנגד לא ישמע לבית הדין מותר ללכת לערכאות אף בלי נטילת רשות מפורשת[4]. המקרה שלפנינו הוא דומה, כיוון שאפילו אם בית הדין יורה שאין לפנות לבית המשפט, בסופו של דבר רשויות המדינה לא יישמעו לו.

מסקנה

אין צורך בהיתר מפורש מבית דין לפניה לערכאות לצורך הוצאת צו טיפול על פי חוק נוער, הן משום שהצלת הנפשות אינה גרועה מהצלת ממון, והן משום שידוע שאין לבית הדין יכולת סמכותית לכפות את הטיפול, וכדברי כסף הקדשים.

הרב יובל