פיצויים לחולה על תור לרופא שבוטל

אדם קבע פגישה עם חברו וביטל אותה. אם חברו הוציא הוצאות כדי להגיע לפגישה, המבטל חייב לפצות אותו על ההוצאות הישירות. זאת, למעט במקרה שהמבטל היה אנוס. לאור זאת, גם רופא שביטל תור, אם עשה זאת באופן שרירותי, יהיה חייב לפצות את המטופל.
tags icon תגיות

שאלה

אני תושב חו"ל ללא ביטוח בריאות מסודר. לאחרונה חליתי ונזקקתי לבקר אצל רופא. קבעתי תור לרופא ע"י תשלום מיוחד, ובשביל להגיע אליו הוצאתי הוצאות נסיעה, החסרתי יום עבודה, וגם בזבזתי זמן יקר.

כאשר הגעתי אל הרופא הוא אמר לי שהוא חייב לטפל במישהו דחוף יותר ובגלל שמאוחר, אין סיכוי שיטפל בי וכדאי שאחזור הביתה.

נפגעתי מזה מאוד, איך יתכן שאומרים לי לבוא ואח"כ דוחים אותי? האם הרופא צריך לפצות אותי על הנסיעות, על יום העבודה, ועל בזבוז הזמן? תודה רבה.

תשובה

ראשית נציין שבמקרה כזה על הפוסק לשמוע את שני הצדדים (ראה שו"ע חו"מ סימן יז, ה). לכן, נענה לשאלתך באופן כללי:

חזרת הרופא ללא סיבה מוצדקת

על פי ההלכה אדם שהושכר למלאכה יכול לחזור בו (שו"ע חו"מ שלג, א), אך ב'דבר האבד' דהיינו דבר שמעסיקו לא יכול להמתין ולעשותו במועד מאוחר יותר, אינו יכול לחזור בו (של"ג,ה ובסמ"ע שם סקי"ז). דבר האבד אינו רק איבוד ממון, אלא כל דבר החשוב למעסיק, וע"י חזרת הפועל אם לא יעשה בזמנו, הרי זה כדבר האבד (שם).

לכן, במקרה שלפנינו הצדק איתך, ואסור היה לרופא לחזור בו מלקבל אותך לתור שקבעת המהווה סיכום ביניכם, והיה עליו לקבל אותך במועד מאוחר יותר באותו היום. מה גם שלרופא יש מצווה לרפא ('ורפא ירפא', או 'השבת אבידה') ויתכן שמצווה זו אינה מאפשרת לו לחזור בו כלל ועיקר.

תשלום על ההוצאות

במקרה רגיל, אין מחייבים בהחזר הוצאות (חו"מ יד,ה). אך במקרה בו אחד הצדדים הזמין את חברו ('לך ואני אבוא אחריך') והלה לא הגיע- מחייבים (שם). ולכן, כיוון שאתה הוצאת הוצאות נסיעה כדי להגיע לתור, כפי שסוכם, והרופא ביטל את התור, הרופא חייב לפצות אותך על הוצאות הנסיעה. אמנם, אין לחייב את הרופא על יום העבודה שהפסדת ולא על בזבוז זמנך, משום שביטול יום עבודה הוא מניעת רווח בלבד וגרוע מגרמא בנזיקין שפטור (עיין ש"ך חו"מ ס"א סק"י, וסימן קכג, סקכ"א, ופד"ר ג, עמ' 35)

תשלום במקרה של אונס

אם הסיבה לביטול התור היא שהרופא היה צריך לטפל טיפול ארוך בחולה אחר, במקרה של פיקוח נפש ברור שהרופא אנוס, ובמקרה כזה נחלקו הדעות: יש אומרים שהאנוס פטור מלפצות (ראה פד"ר ג, מעמ' 18) ויש מחייבים (שו"ת הרמ"א סימן יב). למעשה נפסק שיש לפטור (בפד"ר שם ע"פ ישועות ישראל יד, ה).

במקרה שלא היה מדובר על פיקוח נפש אלא על תור אחר שהתארך בלבד, יש לבחון כל מקרה לגופו האם הוא מוגדר כאונס או לא, וקשה לתת בזה כללים.

סברה נוספת לפטור את הרופא היא אם יש מנהג שכאשר יש חולה דחוף, הרופא מקדים אותו גם במחיר דחיית חולים אחרים לזמן מאוחר יותר. במקרה כזה כל מטופל מגיע לטיפול בידיעה שכשיהיה מקרה אחר דחוף יותר הרופא יצטרך לטפל בו ראשון. ולכן, אין מקום לחייב את הרופא כיוון שהייתה כאן הסכמה.

 

התשובה נכתבה ע"י הרב אסף מישור, ונערכה ע"י הרב חיים בלוך והרב עמוס ראבילו

הדפיסו הדפסה