ככלל, אסור לבנות מרפסת ללא היתר בנייה

(א) אדם שברשלנותו נגררו דוקרנים לכביש חייב לשלם מדין בור. (ב) אם ניזוקו רכבים ולא אנשים פטור מלשלם בדיני אדם ויש פוסקים המחייבים לשלם בדיני שמים. (ג) החובה לשלם היא על גלגלים משומשים, ואם לא ניתן להשיג אלא גלגלים חדשים יש להתפשר שיפחיתו מסכום התשלום כפי השימוש שהשתמשו כבר בגלגלים.

מקור כוחה של הרכבת לקנוס את הנוסעים בה עשוי להיות מבוסס על כמה יסודות: 1) תקנת בעלי אומנות; 2) תקנת טובי העיר; 3) 'דינא דמלכותא דינא'. מכל הסיבות הללו נראה שצריך לשלם את הקנס. פורסם בגיליון 107 של כתב העת אמונת עיתך

תקנון בית משותף התואם את דרישות ההלכה, ומעבר לכך יש בו התייחסות לצרכים של הציבור הדתי. ככל החוזים הקודמים באתר גם תקנון זה מהווה התאמה של התקנון המצוי לדרישות ההלכה, ובנוסף לכך יש בו התייחסות לנושאים בהם התקנון המצוי כלל לא עוסק והם מטרידים את הציבור הדתי. התקנון (ללא הערות) זמין להורדה מהאתר בקובץ וורד לצורך עריכה ושימוש.

גם מום שלא היה ידוע למוכר מהווה עילה לביטול עסקה במסגרת מקח טעות

נייר עמדה זה עוסק בסוגיית זכויות יוצרים וקניין רוחני על פי ההלכה ומציע שורה של מסקנות הלכתיות

מי שחתם על צוואה תוך כדי שהוא מיושב בדעתו - הצוואה תקפה. גם אם נעשתה רק בנוכחות חלק מהיורשים. אם אח"כ חתם על צוואה אחרת - הצוואה הראשונה בטלה, ואין לה תוקף.

מותר לתבוע את חברת הביטוח על נזק, אע"פ שאפשר לתבוע גם את המזיק בדין תורה.

אדם שסיכם עם אחד השותפים על תנאי עבודה - הדבר מחייב גם את השותף השני.

בתנאים מסויימים מותר לקנות בית אע"פ שאדם אחר ברחוב מעוניין בו.

שטר צוואה הוא שטר סבוך שיש לתת את הדעת למספר שאלות הנוגעות אליו.

הדייר בקומה תחתונה הרחיב את ביתו, כעת רוצה גם הדייר בקומה השניה להרחיב את ביתו, על הגג של ההרחבה של השכן התחתון. האם הוא צריך לשלם לשכן התחתון על השימוש בגגו?

חוק פינוי בינוי נחקק לתועלת בני המדינה, והוא בא לענות על צורך שלא היה קיים בימי קדם. לכן מסתבר שעל פי הקריטריונים שקבע הרב הרצוג יהיה לחוק תוקף במסגרת "דינא דמלכותא". יחד עם זאת, יש צורך לתת את הדעת לכך שהדיירים המפונים, שהם פעמים רבות זקנים וחלשים, לא יפגעו יתר על המידה.

אדם נרשם ללימודים במכון שפרסם שיש לו אחוזי הצלחה גבוהים, אבל בחוזה היה כתוב שהמכון לא מחוייב למה שנאמר בפרסומות. רוב משתתפי הקורס נכשלו. כיון שלא הוכח שהמכון עבר על הסעיפים הכתובים בפירוש בחוזה, אי אפשר לתבוע את המכון שישיב את הכסף.

אדם חתם על חוזה לרכישת דירה, בו הוזכר סעיף של קנס במקרה של עיכוב. הרכישה התעכבה בגלל המלחמה. זהו אונס, לכן הוא פטור מהקנס.

אדם שכר דירה ועזה אותה לאחר שהתברר שיש בה נזקים. המשכיר לא טיפל בבעיה, והוא דורש דמי שכירות. כיון שהמשכיר לא טיפל בבעיה אינו יכול לדרוש דמי שכירות.

מותר לאדם לשכור דירה גם אם אדם אחר כבר הודיע לפניו שהוא מעוניין לשכור, אם המשכיר מיוזמתו מעדיף את השני.

החזון איש ביאר, שלא ניתן למנוע מאדם שימוש בביתו שנעשה לצורך עצם המגורים, ובלשונו ל"עיקר הדירה", גם אם שימוש זה מפריע במידה רבה לשכנים.

עמדתנו היא שצריך להשקיע דווקא בתכנית עם פיקוח הלכתי, אבל המשקיע בתכנית אחרת יש לו על מי לסמוך.

האם איחור במסירת דירה הוא הפרה יסודית של חוזה