פניה לערכאות במקרה של תרמית
תגיות
בתי המשפט סמכות בית הדין ומקום הדיון רמאות וגנבת דעת
שלום וברכה. גרושתי שכרה דירה והגישה תביעה לביה"ד לחיוב בדמי מדור. לאחר הבירור נמצא שהחוזה שהוגש פיקטיבי, והחתום בו כבעל הדירה, אינו הבעלים האמיתי של הדירה, אלא קרוב משפחתה של גרושתי, מה שמעלה חשד סביר שהדירה הושכרה בסכום נמוך מהמופיע בהסכם הפיקטיבי, ונעשתה כאן קנוניא בכדי להוציא ממני סכומים יתירים. האם מותר לפנות לבית משפט על מנת לדרוש שהחתום על ההסכם הפיקטיבי יישלח לפוליגרף בחשד להונאה, ואם יתברר שאכן נעשתה כאן הונאה, למצות עמו את הדין בתביעה לקבלת פיצויים?
תשובה
חשד להוצאת דבר במרמה מצריך תלונה למשטרה ולא פניה לבית משפט.
א. אם תביעת המדור מתנהלת בבית הדין הרבני, הדיינים יגידו לך מה לעשות.
ב. אם בית הדין הרבני לא מעורב, הכלל בפניה למשטרה הוא שאם לבית הדין אין כח לחקור ולהעניש בתחום מסויים מותר לפנות למשטרה (ראו כתב עת הישר והטוב כרך ד תשמ"ו עמו' מד-נט ובעיקר עמו' נו). 'הוצאת דבר במרמה' זהו תחום שלבית הדין אין יכולת לחקור, רק למשטרה, ולכן מותר לפנות אל המשטרה והיא תנהל הליך פלילי אם יהיו לך ראיות טובות מאוד.
הרשמו לקבלת עדכונים
מצוה לקיים דברי המת
אחריות מהנדס שהגיש תכניות ללא בדיקה מספקת האם השכנים מאשרים
חזרה מהסכם
בעלות על טלית שאולה שהבעלים לא באו לקחתה
מחילה על שכר, ושימוש גבאי בכספי צדקה
אחריות האח היורש על מניעת רווחים ונזקים לעיזבון
האם רשאי הקונה לקחת ספר שנמכר לו וחזר לספרייה בטעות?
'דינא דבר מצרא' כאשר יש כמה שכנים
