השתתפות שכן בהוצאות קיר משותף

שאלה

אנו שני שכנים בנינו דירות על הגג ויש לנו קיר משותף, לקחנו קבלן אחד, הראשון חתם חוזה כחודשיים לפני, חצי מאורך הקיר נבנה קודם חתימת החוזה שלי, וחצי לאחריו. כעת תובע השכן שאשתתף בקיר שבנה, ויש לדון

א. בוודאי הקבלן לא הוזיל לי בהצעת המחיר בגלל החצי קיר שבנה [כל הקיר המשותף הינו כשני מטר+.] וממילא האם הרווחתי מהקיר או שהקבלן הרויח. ב. אם הקבלן הוזיל לי הרי שעלי לשלם גם על החצי שבנה עבור שנינו? הרי לא יתכן. ובוודאי שלא נכנס הקבלן לחישובים קטנים אלו כפי שאני יודע בבירור. ג. בפועל הקבלן סטה בטעות בכמה ס"מ לטובת שכיני, ממילא אטען מצידי תוריד את הקיר ותבנה חדש במקום וגם אם אני מוחל ע"ז למה אשלם ע"ז. אשמח לקבל תשובה תזכו למצוות

תשובה

לא ניתן להשיב בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים. במקרה שלכם הטוב ביותר שתגשו יחד לרב שיכריע בוויכוח ביניכם. אנחנו ננסה לומר את הדין באופן כללי לפי הנתונים שנמסרו, אך כאמור אין בכך פסק במקרה הנדון.

אם הבנתי את שאלה נכון, השכן בנה חצי קיר, במקום שאתה היית צריך לבנות, ואתה עומד להשתמש בקיר הזה לצורך הבנייה שלך (לבנות עליו תקרה) ואתה רוצה להיפטר מתשלום כיוון שאתה לא נהנה:

1. כי הקבלן לא הוזיל את המחיר בגין העובדה שהקיר היה חצי בנוי אז אין הנאה.
2. אפילו הוזיל זה לא קשור לקיר הבנוי.
3. היה לך יכולת לטעון שהקבלן טעה בכמה ס"מ ולדרוש הריסה. אם אתה לא דורש יש לך זכות לטעון- לפחות אל תחייבו אותי.

כתב השולחן ערוך[1]:

כותל חצר המבדיל בין שני השותפין שנפל, יש לכל אחד מהם לכוף את חבירו לבנותו עד גובה ארבע אמות. רצה האחד והגביהו יותר מארבע אמות, אין מחייבין אותו ליתן חלקו במה שהגביה יותר מארבע אמות (ב"ב ה.), אלא (אם) כן בנה כותל אחר גבוה כנגד הכותל שביניהם, שאז מחייבין אותו לתת חלקו בגובה שכנגד כותלו....

והוסיף הרמ"א:

וה"ה אם היה לו כותל כבר ובנה דבר שניכר שחפץ במה שעשה חבירו (הגהות אשירי א,י). וכן אם נהנה בבניינו, אף על פי שלא עשה שום היכר שניחא לו, חייב לו כפי מה שנהנה (מרדכי תסו).

הנתיבות[2] הקשה על הדין: בשו"ע חו"מ סימן קנח,ו ובסמ"ע יג מבואר שלא מהני גילוי דעת אפילו בבניין העשוי להימשך, וגם קשה שבשו"ע קנח,ז מבואר שצריך לשלם על ההנאה כפי שנהנה אם זה קנים- קנים ופה משמע שצריך לשלם על שווי הכותל ממש?

אלא היסוד בדברים הללו הוא שרוצה לזכות בכותל על מנת לבנות עליו תקרה ולהשתמש ממש בכותל, כי אם אינו זוכה בחצי הכותל אסור לו לבנות. ולכן חייב לשלם כפי שווי הכותל ולא רק מצד גדרי נהנה. ואם אין כוונתו באמת לזכות בכותל כיוון שלא רוצה לבנות תקרה וכדומה אז ממילא משלם רק כפי שנהנה.

לפי ביאור הנתיבות עולה שאין הנידון שלך שייך לגמרי לגדרי הנאה אלא הוא שייך יותר לגדרי קניין ומכירה. וסוף סוף אתה צריך לקנות את הכותל הזה. ולכן כל הטענות שלך אינן רלבנטיות.

אף אם לא נקבל את הסבר הנתיבות (ראו שם בדברי קצות החושן) מכל מקום החובה לשלם קיימת, כפי שווי הקיר אפילו אם ניתן לומר שההנאה פחותה כיוון שיש שימוש מעשי בקיר.

בנוגע להריסת הקיר כפי שטענת בהערה ג', יש לך רשות לדרוש תיקון של הקיר או הריסתו אבל אם בחרת להשאיר אותו הרי עליך לשלם. אמנם, יש לך זכות לדרוש שבעד השארת הקיר אתה רוצה תשלום עבור החריגה, אבל התשלום צריך להיות עם פרופורציה.