האם מותר לשכנים להתנגד לבניה של שכנם, והאם יש בהתנגדות זו משום מידת סדום?

השאלה:

שלום וברכה! בבנין שלנו יש חלל בגודל של כ180 מ"ר, אשר בהסכמת השכנים הוחלט על חלוקת זכות בנייה שווה בין כל הדיירים (בכפוף לאישור שמאי). אני גר צמוד לחלל ואני מעוניין להרחיב את הדירה לתוך החלל. החתמתי חלק מהשכנים על ויתור זכותם להשתמש בחלקם בחלל לטובתי, וחלק מהשכנים מעוניינים להשאיר את הזכות לעצמם. לשכן שגר בקומה מעלי יש גינה אשר נמצאת במקביל לחלל בקומה מעל (במקום שמסתיים החלל יש עוד שטח של אדמה שמעל זה נמצא החצר של השכן). אם אני מרוקן את האדמה של החלל יכולה האדמה של השכן (של נקודה מסוימת בגינה, ולא כל הגינה) להישפך לתוך החלק שפיניתי, ולכן על אף שהתחייבתי לשכן ואף נתתי לו צ'ק פתוח לתקן כל מקרה של נזק, ואף הצעתי לו לפנות לגורם שלישי שיפקח על העבודה כדי שלא יינזק, הוא לא מעוניין לאשר לי את הבנייה. הבאתי מהנדס שידריך את הקבלן איך לרוקן את האדמה בלי לפגוע בחצר שלו (להתרחק מרחק מסוים מהגינה שלו) ומיד לבנות קיר שיחסום כל אפשרות של שפיכת אדמה, ועדיין השכן לא מאפשר לי את הבנייה ולא רוצה להגיע להסכם בנידון. שאלתי, האם מבחינה הלכתית אם אני מתחייב לתקן כל נזק שייגרם, האם יש לו אפשרות לעצור אותי?

תשובה

השכן יכול להתנגד.

יש דיון נרחב בין הפוסקים האם יש מידת סדום באי הסכמה על הרחבות בנייה. אבל אפילו במקום בו יש מנהג ברור לעשות הרחבות בנייה ובתי הדין רגילים לפסוק שאסור להתנגד להרחבות בנייה[1] מכל מקום במקרה בו יש חשש נזק עתידי נחלקו הרשב"א והרא"ש והובאו דעותיהם בשולחן ערוך סימן קנד,טז:

" דעת הרא"ש שהפותח חלון לרשות חבירו שעכשיו אינו מזיקו בהיזק ראייה, אין שכנו יכול לעכב עליו בטענת שהיום או למחר יבנה הוא המקום ההוא ויזיקנו זה מחלון זה בהיזק ראיה, מפני שכיון שעכשיו אינו מזיקו אינו יכול לעכב עליו, דזה נהנה וזה אינו חסר הוא.... אבל הרשב"א כתב שראובן הבא לפתוח חלון על חצר שמעון במקום שאין מזיקו עכשיו בהיזק ראייה, ושמעון טוען שהוא יבנה בשלו היום או למחר ויזיקנו בראייה, שהדין עם שמעון לעכב על ידו, דלא בעי למיקם בהדיה למחר בדינא ודיינא כשיבא לבנות. ואפילו אם רצה לכתוב לו שטר הודאה בכך, אין שומעין לו, דנמצא זה צריך להיות שומר שוברו מהעכברים. וכן דעת הראב"ד, ולזה הסכים הריב"ש, וכתב שכן דעת הרבה מהאחרונים, וכן דעת ה"ר יונה והרמב"ן, והכי נקטינן. (ובמקום שיש מנהג הולכין אחר המנהג) "

אם כן גם החשש מנזק עתידי וגם נתינת שיק פתוח לא מועילים. (השולחן ערוך כתב שיש צורך לשומרו מהעכברים במקרה שלך יש חשש שלא יהיה כיסוי לשיק וגם חשש שילך לאיבוד). ולכן נראה שהשכן רשאי להתנגד לבנייה והחשש שלו אמיתי.