סכסוך עם שכן בנוגע לבעלות על שביל גישה

בדרך כלל השרטוט בעירייה יכול להוכיח למי שייך שטח מסוים. במקרה בו השרטוט לא נותן מענה ולא ניתן לגלות זאת על ידי מודד מוסכם אזי השטח נשאר משותף בין שני הצדדים הגובלים בשביל.
tags icon תגיות

 

השאלה

שלום לכבוד הרב. אנו שוכרים יחידת דיור במשך שש שנים רצופות. אל דירתנו מוביל שביל מן הרחוב שנסלל ע"י בעל הבית ע"ג שטח פנוי בין המגרשים. השביל נחשב בעייני כל כחלק מן החצר הפרטית שלנו (שתלנו צמחים ועצים, ילדינו משחקים שם, לא נכנסים אליו אחרים..). למותר לציין כי איש מעולם לא ערער או קבל על כך.

השכן מן העבר השני של השביל בונה כעת יחידת דיור והודיענו כי הגישה אליה תהיה דרך השביל הנ"ל. לטענתנו כי כבר שנים השביל הוא חלק אינטגרלי מחצרנו והדבר יהווה פגיעה בפרטיותנו, השיב כי אין השביל שייך לאף מגרש, ומראש מקדם תוכניתו היתה להשתמש בו ליחידת הדיור לכשתיבנה. דע עקא, לפני כחמש שנים חיפשנו קבלן לשיפוץ השביל ואכן לקחנו למשימה זו את אותו השכן עצמו שלקח עבור העבודה שכר יפה ולא העלה ולו ברמז את כוונתו להשתמש בו בעצמו בעתיד. דבר המוכיח כי גם בעיניו השביל נתפס כחלק מחצרנו. נשמח לחוות דעת הרב- האם מותר לשכן לפגוע בפרטיותינו ולהפוך את הכניסה לבית לכניסה משותפת למרות התנגדותנו. בתודה מראש ובברכה. 

תשובה

שלום רב,

לא ניתן לדון בדיני ממונות ללא שמיעת שני הצדדים ולכן נענה רק לפי הנתונים שאתה שלחת.

ראשית, הדין אמור להתנהל בין בעל הבית שלכם ובין השכן ולא בינכם ובינו. בעל הבית הוא הבעלים של השביל אם אכן הוא בעלים.

שנית, יש לבדוק בעירייה של מי השביל. אם השביל הוא ציבורי, או שייך לשני המגרשים- השכן צודק. ייתכן וצריך לשלם למודד שיקבע בדיוק למי שייך השביל.

אם מדובר על שרטוט לא מדויק שלא ניתן להכריע בו למי שייך השביל ואיפה עובר הגבול, ואין לעירייה כללים בנדון, דומה הדבר לשטח בין שתי חצרות ועליו כותל בנוי שזהו שטח שמוטל בספק ולכן הוא שייך חצי למגרש א' וחצי למגרש ב'.  כך כתב השו"ע[1]:

אם אחר זמן נפלה כותל זה, המקום והאבנים של שניהם. ואפילו נפל לרשות אחד מהם, או שפינה אחד מהם את כל האבנים לרשותו וטען שמכר לו חבירו חלקו או נתנו לו במתנה, אינו נאמן, אלא הרי הם ברשות שניהם עד שיביא ראיה. ויש מי שאומר דדוקא כשהאבנים ניכרים שהם מזה הכותל.

כלומר, כשיש לפנינו שטח בין שתי חצרות ואין לאף צד טענה יותר חזקה מהצד השני, והוא לא טוען שקנה את השטח מהצד השני, הרי השטח נשאר משותף בין שני הצדדים[2].

חזקה (של שלוש שנים) וכן העובדה שהשכן עבד כקבלן בשביל, אינם מראות על בעלות כאשר לא טענת שקנית מאחר אלא שזה חלק מהשטח שלך וטענה זו הובררה כלא נכונה.

אולם אם וכאשר השביל יהפוך להיות גם של השכן, יש מקום לדרוש ממנו תשלום עבור ההנאה של השימוש בשביל (הנאה מסלילת הדרך ומהשיפורים הנוספים שהנהגתם בשביל).

 

[1] סימן קנז ה.

[2] ראו גם בבא בתרא ב ע"א תוד"ה לפיכך, וקצות החושן קנז,ג הדן בדבריו. 

הדפיסו הדפסה