נזק שנגרם לאולם על ידי אחד האורחים

אחד האורחים גרם נזק לאולם בו נערכה החתונה. השוכר של האולם הוא שומר שכר ולכן פטור משמירה על קרקעות ולא חייב לשלם על הנזק שאירע לאולם.
tags icon תגיות

נזק שנגרם בשעת שכירות, ע"י צד ג

השאלה:

שלום לכבוד הדיינים. השבוע שכרתי אולם כדי לערוך ברית מילה לבני שנולד לי במז"ט. לאחר שנגמר האירוע, בעל המקום נכנס כדי לוודא שהכל מסודר וכדי לנקות את האולם, והוא גילה שכנראה מאן דהוא גרם נזק לוונטות בחדר השירותים עד כדי כך שהם נשברו וזקוקים להחלפה. לדבריו מדובר בנזק של למעלה מ1000 שקלים. יש לציין שכשהיינו באירוע הכל היה בסדר, אבל לפני שעזבתי את האולם שמעתי רעש מוזר מכיוון השירותים אבל לא יחסתי לזה חשיבות, כנראה בגלל ההתרגשות וההתעסקות עם בני משפחתי. בעלי האולם (ששייך לבית הכנסת הסמוך) טוענים שאני חייב באחריות הנזק שנעשה לכאורה בזמן השכירות שלי, ואני באתי לפניכם לשאול האם באמת כך ההלכה.

 

תשובה

לא ניתן להכריע בדיני ממונות בלי ששני הצדדים עומדים בפני בית דין ושומעים את טענותיהם. בתשובה זו נפרוס את מה שעולה לפי דבריך.

הבנו מהשאלה, שהשכירות אינה של אולם שהוא מארגן את כל האירוע, ובעל האולם או שליחיו נמצאים שם כל הזמן כמו אולם חתונות, אלא אולם ששוכרים רק את המבנה ועושים במבנה את האירוע. ע"פ זה ענינו.

אם יש חוזה בינך ובין בעל האולם, בכתב או בע"פ צריך לראות את החוזה ולהכריע לפיו.

אם אין חוזה, שוכר חייב בשמירה כשומר שכר[1], ולכן חייב על מקרים של גניבה ואבדה או אונסים ברמה של גניבה ואבדה שאירעו לאולם, וודאי פשיעה ורשלנות[2] (לפי דבריך לא היתה פשיעה ורשלנות).

אולם אין חיובי שמירה על קרקעות[3], ולכן שוכר פטור על נזק שאירע לקרקע שהוא שוכר[4].

וונטות הם מאווררים שמחוברים לקרקע (כך אני מבין את המציאות אם זה לא כך הפסק משתנה) ודבר שמחובר לקרקע נחלקו הפוסקים [5](תוספות ובעל העיטור) האם דינו כקרקע או לא, ולא ניתן להוציא מהשוכר[6].

לכן למסקנה אתה פטור מתשלום על הנזק, אך עליך להשתדל לגלות מי המזיק, הרי הוא אחד מאורחיך וודאי לא אדם מהחוץ, וניתן וצריך לגלות מי הוא ולהפנות את בעל האולם אליו ואז נוכל לשמוע כיצד קרה הנזק.

 

[1] ב"מ פרק ז משנה ח.

[2] שלדעת הרמב"ם דינו כמזיק.

[3] ב"מ נז ע"א. חומ שא,א

[4] ישנם אחרונים כתבו שחייב לצאת ידי שמים אפילו שהתורה פטרה אותו. ראו אמרי בינה דיני פסח סימן ה שתלה זאת במחלוקת ראשונים: " ויש מקום לומר דהנך דמיעטה התורה מדין שמירה דאף אם פטור אף מפשיע' מ"מ בדיני שמים חייב לשלם... " וראו בספר באר ציון ב"ק דף סב ע"ב.

אך נראה שכל דבריהם בנוגע לפשיעה שם יש מקום לחייב כמו גרמא, אך בנוגע לגנבה ואבדה נראה שאין חיוב לצאת ידי שמים. ואפילו אם בנוגע לאבדה יהיה חיוב בנוגע לנזק שהוא דומה לגנבה נראה שאין חיוב. התוספות מגדירים את גניבה כאונס שאדם המזיק פטור עליו, ונראה שנזק שנגרם ע"י אדם שלישי הוא דומה לגניבה ויוגדר כאונס לשיטת התוספות ואין חיוב לצאת ידי שמים בזה.

[5] חו"מ שא,ה

[6] עמק המשפט שכירות סימן לו, וראה במשפט החושן (הרב שטיינהרטר) שמירה בנדל"ן שטר ואדם (פרק ח) בנוגע לתנור שמחובר לקרקע ע"י החשמל. 

הדפיסו הדפסה