שלום. שילמנו למשרד אדריכלות לצורך הפקת היתר בניה. בפועל, העבודה נמסרה לעובדות הזוטרות של המשרד (בלא הסכמתנו) ומשם התרחשו טעויות ועיכובים שגרמו לנו נזק ממוני. נעשה נסיון לפשרה אך ללא תועלת. כעת כנראה הכל תקוע. השאלה: האם ניתן לתבוע מבית הדין: א. לחייב את הנתבעת לטפל באופן אישי בתיק זה ועד זמן סביר ומוסכם. ב. לחייב את הנתבעת לשלם את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהרשלנות. הערה חשובה: אין בינינו חוזה עם פירוט זמני העבודה. תודה רבה!
שלום וברכה
בנוגע לשאלה הראשונה, האם ניתן לדרוש מאדריכל בכיר לעבוד עם התיק התשובה על פי ההלכה שלילית. משרדי אדריכלות עובדים עם צוות של עובדים חלקם מיומנים יותר וחלקם פחות. אדם המתקשר עם משרד ולא קובע מראש שעל העבודה שלו יעבוד דוקא אדריכל מסוים אינו יכול לבוא בטענה אם בעבודה שלו טיפל אדריכל זוטר. כך פוסק גם הרשב"א במקרה דומה (שו"ת הרשב"א חלק א סימן ש נפסק ברמ"א אורח חיים נג, כה): "מי שמתנה עם הצבור לשמש בפניהם בדבר מן הדברים אינו מתנה בדוקא שיהא הוא משמש בעצמו לעולם באותו שמוש בלתי שיסייענו אחר לפרקים בזמן שהוא אינו יכול. אלא דעת הקהל ודעת המשמש להיות הוא משמש בפניהם רוב הפעמים. ואם פעמים הוא צריך לסיוע אחרים שיעמיד אחר תחתיו אותו זמן מועט שהוא צריך לסיוע". כלומר אפילו כאשר עובד נשכר באופן אישי אם ידוע שדרך העולם להיעזר בעובדים זוטרים אזי אין המעסיק יכול לדרוש מהעובד שלא לעשות כן.
לגבי השאלה השניה, האם ניתן לתבוע את משרד האדריכלים בגין טעויות ונזקים שנגרמו ברשלנות התשובה העקרונית היא חיובית, וניתן לתבוע את העובד או את החברה במקרים מסויימים. העובד חייב לעבוד באופן מקצועי ובמידה ובמעשיו הוא גרם לנזקים הוא חייב לשאת בהם. אין לעובד, פועל או קבלן הגנה אוטומטית מפני תביעות נזיקין (שו"ע חו"מ שו ד). אמנם יש לציין כי יתכנו מקרים בהם על אף העובדה שנגרם נזק, ועל אף העובדה שלו העובד היה פועל באופן שונה היה הנזק נמנע, ההלכה לא תטיל על העובד את החובה לפצות את המעסיק בגינו. ככלל ניתן לומר כי ככל שהנזק נגרם באופן עקיף, שלא בגין מעשה שעשה העובד, ובצירוף של נסיבות נוספות, קיים סיכוי נמוך יותר שהאחריות לפיצוי המעסיק תוטל על העובד. על מנת לענות על השאלה האם משרד האדריכלים חייב בנזק שנגרם לך יש לשמוע את שני הצדדים ולבחון את מהות הנזק ואת מידת הרשלנות לה אתה טוען. פעולה זו אמורה להתבצע בפני בית הדין.
הרשמו לקבלת עדכונים