1. אשתי עבדה בחנות. הבוס נתן הוראה שאם יש חוסר בקופה היא חייבת לשלם. מנגד אם יש עודף בקופה, הכסף הולך אליו. אשתי שמרה על העודף בקופה כדי שאם יהיה חוסר, היא תשלים מזה. הצטברו כמה מאות שקלים במשך כמה שנים. עכשיו הוא פיטר את אשתי והתגלה שהוא לא הפריש לקופת הפנסיה כספים שגבה ממנה. האם מותר לקחת את הכסף הנ"ל? אציין שחלק מהכסף הוא של לקוחות ששכחו בחנות או לא קיבלו עודף כדין.
2. הזמנתי משחק דרך חנות באינטרנט. אחר יום קיבלתי 2 משלוחים. האחד, מה שהזמנתי והשני משחקים שלא הזמנתי. פניתי למוכר ואמר שיחזור אלי אך לא חזר אלי. שלחתי לו הודעה שיותר לא אחפש אותו אם לא ישוב אלי. האם מותר לי להשתמש במשחקים? היות והמוכר לא יוצר קשר. בברכה ותודה
שאלה מספר אחת:
בשאלה זו עסקנו כאן- http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=174493 , ומכאן שהתנאי שעשה המעסיק שכל העודף שנשאר בקופה שייך לו הוא תנאי נכון והכסף אכן שייך לו אף בלי התנאי שהתנה עם העובדת. וזאת משתי סיבות: כמי שעדיין לא שילם ללקוח את העודף (ועיין גם בחו"מ קפג,ו, וקפג,ט), או כמי שחייב להשיב ללקוח את העודף כשומר אבדה.
בשו"ת משפטי ארץ דיני עבודה עמוד 99 עסקנו בנושא זה. התנאי שעשה המעסיק שהעובדת צריכה להשלים מכיסה את כל החוסרים בקופה, לפי דין תורה הוא תנאי תקף. או משום שכל תנאי שבממון קיים, או משום שהעובדת היא שומרת שכר שהזיקה לבעל הבית ברשלנות בזה שלא ספרה נכון את הכסף שקבלה (ועיין גם בחו"מ כה,א מחלוקת שו"ע ורמ"א).
בסעיף 25 לחוק הגנת השכר התשי"ח – 1958 בסעיף קטן (א) נמנו המקרים שבהם יכול מעסיק לנקות לעובד משכרו, ומקרה זה של חוסר בכסף אינו אחד מהם. החוק מתיר לנכות משכר העובד כסף בתנאי שהעובד חתם על הסכמה מראש לדבר זה[1]. במקרה שלפנינו העובדת לא חתמה ולכן לא ניתן לנכות משכרה דבר. האם חוק כזה מחייב לפי דין תורה? נחלקו הפוסקים וניתן לראות את עמדתו של הרב אורי סדן שליט"א פה http://dintora.org/publication/38, שהחוק מחייב ועל כן היה אסור למעסיק לנכות משכר העובדת.
כל זה בנוגע לניכוי משכר העובד באופן ישיר, אבל החוק לא אוסר על המעביד לתבוע את העובד על נזקים שאירעו לו במהלך העבודה. וכיוון שלפי דין תורה ביררנו שהעובדת חייבת לשלם על חוסרים בקופה, יש מקום לומר שעליה לשלם למעסיק את כל החוסרים שהיו במהלך השנים, ומה שהיא השלימה את החוסרים ע"י הכסף שנשכח- עשתה שלא כדין...
אולם כיוון שהמעסיק חייב לשלם לעובדת פנסיה, העובדת יכולה לתפוס את החוב הזה מהכסף שנמצא כעת בידיה (עיין חו"מ סימן ד). אמנם את החוסרים שהיו במהלך השנים צריך לנכות ולכן עליה לעשות חשבון משוער כמה הם היו ואותם לא לתבוע ככספי פנסיה.
מדובר על השבת אבדה, וצריך אתה להשיב לו את המוצרים. אם הודעת לו שיבוא לקחת את המוצרים והוא לא בא, מעתה לא חלה עליך עוד מצוות השבת אבדה (כמו פקדון שעל הבעלים לבוא לקחת וכמו שכתב ר' משה פינשטיין בקונטרס השבת אבדה תשובה כב, ובחזון אי"ש ב"ק סימן ה סקט"ז) ואם הודעת לו שאין אתה מעוניין לשמור יותר על אבדתו אפילו אינך שומר חינם עוד, אבל אין לך רשות להשתמש בחפץ של השני. אם מדובר על נכרי, כיוון שהוא יודע כעת על האבדה, יש חילול ה' בלקיחתה כעת ואסור (חו"מ סימן רסו,א).
אם החפץ מפריע וברצונך להשליך אותו מהבית- אחרי הודעה לבעלים שאתה משליך מותר להשליך (עיין אג"מ חו"מ ח"ב נו פרטי הדין) אך נראה שלא זה המקרה שלך.
[1] בפסיקת בתי המשפט לא התירו ניכוי שכר אפילו אם העובד חתם. הסיבה לכך היא כפולה: א. כיוון שבתי המשפט ראו בחוק הזה חוק 'קוגנטי' שלא ניתן לבטלו, ואת החוק המתיר גביית חובות ע"י הסכמה בכתב כחובות מוסכמים וברורים שסכומם ידוע. ב. לא סביר שהעובד יסכים מראש על חוב כזה כאשר הוא לא יודע כלל מהו סכום החוב וכמה באמת יגבו ממנו בסופו של דבר, ולכן הסכמתו מראש אינה מחייבת אלא אם מדובר כאמור על סכום ברור ומובנה (כגון העובד נטל הלוואה מהמעסיק ועכשיו הוא מחזיר אותה).
הרשמו לקבלת עדכונים