דיני קדימה בקניית דירת ההורים

השאלה:

במידה ומספר אחים רוצים לקנות את בית ההורים.אותו סדר גדול של מחיר. מי זכאי לקנותה? האם זה עניין של מי שביקש ראשון? אם יש אחות רווקה שגרה בבית האם לה יש זכאות על פני השאר? תודה

תשובה

אני מבין שמדובר על הורים שנפטרו, והאחים ירשו את ביתם, והשאלה היא כיצד לחלק את הירושה. כמו כן התשובה נכתבת בהנחה שהיתה צוואה שבה הורישו חלק לכל הילדים.

לפי דין תורה האחים נחשבים כשותפים בבית כאשר לכל אחד מהם יש זכות שווה. אם הבית ניתן לחלוקה, באופן שכל אחד מן החלקים יהיה בר שימוש, האחים יכולים להגיע להסכם ביניהם כיצד יחלקו את הבית (ראו שולחן ערוך חו"מ סי' קעא). אם הבית אינו ניתן לחלוקה הם יכולים להמשיך לתפקד כשותפים, ולהשכיר את הבית וכד'. אם הם אינם מעוניינים להמשיך בשותפות, ומספר אחים רוצים לקנות מיתר האחים את חלקם, אזי אין עדיפות למי שביקש ראשון לקנות משאר האחים את חלקם. הפתרון הוא מה שנקרא בלשון הגמרא "גוד או אגוד", כלומר שאחד האחים מציב בפני אחיו את הבחירה לקנות ממנו את חלקו במחיר מסויים או למכור לו את חלקם במחיר זה (שם סעיף ו). לדעת רוב הפוסקים יכול התובע לקצוב סכום גבוה מערכו הממשי של הנכס, ואם אחיו אינם מעוניינים לקנות בסכום כזה הרי שהוא ישלם לאחיו את הסכום הגבוה ויזכה בכל הנכס (רמ"א שם).

לכאורה הסברא לתת לאחות הגרה בבית עדיפות על פני שאר האחים היא משום דין בר מצרא, כמו שהשולחן ערוך כתב לגבי שוכר: "השכיר ביתו לאחר ואחר כך מכרה לו, אין בן המצר יכול להוציא מידו". (שו"ע חו"מ קעה סב). אולם נראה לי שהמציאות כאן היא שונה. לא מדובר בקונים הבאים מבחוץ, אלא בשותפים שחלק מהם רוצים לקנות את הנכס מידי השותפים האחרים. אין דין ברור שיסדיר את סדרי העדיפות, ויש להגיע להסכמות בין האחים מתוך רצון טוב, והאמת והשלום אהבו.