דחוף בתודה שלום ותודה מראש, סיכמתי עם בעל מקצוע שאשלם כמה מאות שקלים בודדות על עבודה מסויימת, ללא קשר למשך העבודה, לזמן שהיא תיקח לו, ולא הזכיר שיש מחיר המקובל על עבודה כזאת בשוק בסיום העבודה אמר ש: 1.אמנם סיכמנו על מאות ₪ בודדות, אך העבודה לקחה ממנו כ 4 שעות. 2.. הוא מגדיר אותי כחבר, ולכן "מחייב אותי ב 1600 שח ",מחיר מיוחד לחבר, כי "שעת עבודה שלו היא 400 " 3..שמקובל לקחת על עבודה כזאת כ 2200. בבדיקה לאחר מעשה -או שאין מחיר המקובל לעבודה כזאת בשוק, או שהמחיר אינו יותר מכמה מאות שקלים. אך לענ"ד אין לכך משמעות, היות ו: א. לפי מה שלמדתי "הכל לפי תנאו" בדיני ממונות, והתנינו, סיכמנו, רק סכום, ולא זמן עבודה. וכן לא הזכרנו מה מקובל בשוק. ב. כשפניתי אליו מההתחלה דיבר איתי בידידות והתעניינות כנה בשלום משפחתי ,והבנתי שאחת מהשתיים: או ש -מאות שקלים בודדות הוא המחיר לעבודה כזאת, או שעושה זאת כ טובה למכר טוב/ ידיד ,שאח"כ אכן הגדיר כחבר. ג. כשראה שהעבודה מתמשכת מעבר למה שסבר לעצמו היה צריך לעצור ,להתקשר אליי להזהיר אותי ,ולשאול האם אני רוצה לשלם יותר, וכמה. סביר מאוד שהייתי מוותר על חלק ניכר מהזמן הנוסף או על כולו, בגלל שאינני רוצה להיכנס להוצאה גדולה מסכום מאות בודדות שסוכם. אחר כך הגענו לעמק השווה .הסכמתי לשלם 800 בכל זאת, וענה לי מיד שמצידו אני יכול לשלם רק 200-300 ושאין בלבו עליי ואינו מקפיד. ולבסוף אח"כ כתב שמקובל עבור זה 2200 שח ,וחזר על סכום ה 1600, ושמכיוון שהוא מאמין שכסף שאדם משלם נגד רצונו אין בו ברכה, לכן שאשלם כמה שאני רוצה, או שלא אשלם כלל, אך שעלי לדעת שהוא " כן מקפיד על התנהגותי, שמבחינתו היא גזל" מי צודק? אשמח לדעת גם את הסברות שמאחורי ההלכה במקרה זה
בהלכה יש פועל ויש קבלן. ההבדל בין פועל ובין קבלן מוסבר בסמ"ע[1]:
ואם הוא קבלן שקיבל עליו מלאכה בכך וכך [פירוש, ואינו כעבד דמלאכת רבו מוטלת עליו לעסוק בה כל היום בלי הפסק, אבל זה גומר מלאכה שקיבל עליו איזה שעה ביום שירצה, וכדרך כל בע"ה העושה במלאכה (שלא) [שלו] למכור ולהשתכר בה] משו"ה גם הוא אינו יכול לחזור בו ואם חזר בו ידו על התחתונה....
כלומר, קבלן הוא עובד שקיבל על עצמו להשלים משימה עבור סכום מסוים, ללא קשר לזמן העבודה, ודינו שונה מפועל שעובד זמן מסוים ושכרו נמדד לפי זמן העבודה. במקרה שלך ברור שמדובר על קבלן ולא על פועל, וכיוון שסוכם על סכום מסוים, זה סכום העבודה[2].
אולם יכול להיות שהעובד יטען שיש פה אונאה. אמנם הוא סיכם על מחיר מסוים אך מסתבר שמחיר זה היה נמוך מהנהוג והמקובל. כיוון שאמרנו שההסכם בינך ובין המזמין הוא הסכם קבלנות, ובנוגע להסכם מסוג זה כתב השו"ע[3]:
הקבלן יש לו אונאה. כיצד, כגון שקבל עליו לארוג בגד זה בעשרה זוזים, או לתפור חלוק זה בשני זוזים, הרי יש לו אונאה וכל אחד משניהם, בין קבלן בין בעל הבגד, חוזר לעולם.
לכן אולי עליך לשלם מחיר יותר גבוה ממה שסוכם (לפחות לפי טענת העובד, אתה אומר שהאמת לא כך)? אמנם בנוגע לדין אונאה בימינו כאשר אין מחיר מקובל בשוק למעט מוצרים בודדים הנמצאים בפיקוח הממשלה, נחלקו האחרונים כיצד לקבוע מהו המחיר המקובל, ומהי אונאה שבשיעור גבוה משישית תבטל את המקח. דעת הרב גולדברג[4] כאשר טווח המחירים נע מעבר לשישית בין החנות או בעל המלאכה הזול ביותר והיקר ביותר, אין כלל אונאה. אך אם טווח המחירים הוא יותר משישית המחיר נקבע לפי רוב החנויות, ורוב בעלי המלאכה. לעומת זאת הרב וייס[5] כתב שאין אפשרות לקבוע מחיר וממילא לתבוע אונאה. דבר כזה ייתכן רק אם יש אונאה 'מופלגת ביותר'. בכל מקרה ההוכחה שאכן נעשתה פה אונאה מוטלת על העובד[6], ולפי מה שכתבת אין מחיר מוסכם על עבודה מסוג זה, או שהמחיר דומה למה שסוכם מראש, ויהיה קשה להוכיח אונאה.
מסקנה, המחיר הראשוני תקף, ומחיר העבודה הוא מה שנקבע מראש.
תיארת שהיה מו"מ ואח"כ הגעתם לעמק השווה שתשלם 800 ש"ח. יש מקום לומר שכיוון שהסכמת על מחיר מסוים הרי עליך לשלם אותו, וכביכול יש פה סיכום חדש, מעבר לסיכום המקורי. אך נראה שעשיתם פה פשרה ולהלכה פשרה צריכה קניין[7], ואם לא עשיתם קניין כזה ואם לא עשיתם אלא רק דיברתם אין עליך חיוב לעמוד בסיכום הזה, ואתה יכול לשלם את המחיר המקורי.
מסקנה, אתה יכול לשלם את המחיר המקורי שסוכם ולא את מחיר הפשרה.
הרשמו לקבלת עדכונים