מתי אישה זכאית לקבל כפל כתובה?
בפסקי דין רבניים (מתוך המאגר המקוון פס"ד קפה, בפס"ד מיום ז' כסלו תשט"ו (הרה"ר, י. נסים, הר"ש ברוט, הר"ע הדאיה) נאמר:
"הנה מנהג בתיה"ד בארץ ישראל הוא לחייב את הבעל לפצות את אשתו עד כפל מסכום הכתובה. וזאת אפילו אם הוא מגרשה במקרה ששהתה עשר שנים ולא ילדה. ראה תעלומות לב ח"ב סימן ב' בשם "הנדיב לב", וראה פדה את אברהם, מערכת פ (פיוס) ונודע ביהודה סי' ק"ב".
דבר זה נקרא גם 'פיצויי גירושין'. פיצויים אלו ניתנים במקרים מסוימים שנפרסו במאמרו של הרב שרמן בשורת הדין כרך י' מעמוד קכד- קלז, ובמאמרו של הרב זרח וורהפטיג בסיני גיליון צח. הרב שרמן מונה שלושה מקרים בהם משלמים פיצויים- פיצויים הקשורים לביצוע הגירושין כלומר לשכנוע האישה להתגרש או פיצויים מסיבה מוסרית שלא יתכן שאישה חייתה עם אדם שנים ארוכות ותצא ריקה מכל נכסים ורק עם תשלום כתובה בידה, או הקשורים לתחום ממוני רכושי, או פיצויים הקשורים לירידת ערך שער המטבע. בכל מקרה כזה סכום הפיצויים נתון לשיקול דעת בית הדין. מאיליו מובן שיש דימיון בין פיצויי הגירושין ובין איזון משאבים. במקרים כאלו לא יהיה כפל מבצעים ובית הדין לא יאשר מקרה בו הבעל ישלם גם איזון משאבים וגם פיצויי גירושין.
הרשמו לקבלת עדכונים