שלום עליכם, מה הדין של אדם שקנה עליה לתורה בבית הכנסת בסכום מסוים וכשהוא בא לשלם אותו הגבאי אמר לו שהוא מוותר לו על מחצית המסכום ? האם הוא חייב לשלם את כל הסכום שהוא התנדב והוא באמת בא לשלם אותו או שמא לא ?
מעמדו של הגבאי הוא כשליח מתפללי בית הכנסת לענייני ניהול הכספים או ההתנהלות היום יומית של בית הכנסת (אפילו אם גבאי הוא כמו ז' טובי העיר, כפי שכמה פוסקים הביאו ראיה מהירושלמי מגילה (ג,ב), עדיין סמכותם נוגעת רק לעניינים שהופקדו עליהם (חו"מ סימן ב), ולא לחלק כספים לאנשים פרטיים). לפיכך אין בסמכותו למחול על כספי בית הכנסת וכספי ציבור ללא סיבה שהיא לטובת הציבור.
אולם, ברמ"א יורה דעה רנו,ד נראה שיש סמכויות נרחבות לגבאי לשנות כספים מצורך אחד לצורך אחר. ולכן, אם התורם עני, ויש לקהילה קופת צדקה, והגבאי החליט לתת את הצדקה שמגיעה לו ככה- אז מותר, כי תמיכה בעניים מהקהילה היא חלק מצרכי הקהילה (וכמו שמותר לשנות כספים שיועדו להחזקת בית הכנסת לצורך קידוש למתפללים).
מעבר לעניין זה, יש מקום לדון האם יש פה נדר והאם התקיים הנדר במחילת הגבאי, ולכן למסקנה כדאי לנהוג כפי שכתב הרב זילברשטיין בחישוקי חמד סנהדרין ה. על עניין קרוב: "...אך לרווחא דמילתא נראה שהגבאי יאמר לציבור שיביאו את כל הנדר, והמבצע יהיה שמי שיביא השבוע את נדרו, יקבל בחזרה עשרים אחוז, אם ילמד כמה שעות, שלגבאי בית כנסת יש סמכות לחלק כספים ללומדי תורה".
הרשמו לקבלת עדכונים