הלנת שכר

מי שמלין את שכר עובדיו עובר על כמה איסורי תורה ומותר לגבות פיצויים על הלנת שכר בהתאם לחוק הגנת השכר ואין בכך משום איסור ריבית.
tags icon תגיות

השאלה

שלום.

עבדתי 4 חדשים באיזה מקום. ראינו את כל הפרטים והכל היה בסדר. אבל אחרי חודש עבודה המנהל לא שלם לי בזמן, זה גרם לי הרבה בעיות וגם הפסד כסף. 

והנה 12 ימים לא קבלתי משכורת החודש האחרון, והוא גם נשאר חייב כסף מהחודש האחרון ששלם לי.

מה הדין?

 

התשובה

כמובן שלא ניתן להכריע בויכוח בין צדדים ללא שמיעת הצדדים, לכן אנחנו עונים באופן כללי, ואם יש צורך פנו לדין תורה על מנת שיכריע בסכסוך שביניכם.

 

על פי המידע שסיפקת בשאלתך נראה שהמעסיק שלך נוהג באופן לא ראוי. אסור להלין שכר (ויקרא יט,יג) ומי שמלין את שכר עובדיו עובר על כמה איסורי תורה (בבא מציעא קי ע"ב- קיא ע"א). אבל יכול להיות שיש למעסיק תשובות טובות על כך  שהלין את שכרך, לדוגמא- אין לו כסף לשלם

ולכן עיכב את המשכורת שלך (עיין בשולחן ערוך חושן משפט שלט,י ובפתחי תשובה ז,ח). אולם לא ניתן לחייב על הנזקים העקיפים שנגרמו לך כתוצאה מהלנת השכר. 

 

לפי החוק הנוהג במדינת ישראל במקרים מסוימים של הלנת שכר יש חובה לשלם פיצויים. הבעיה ההלכתית בפיצויים אלו היא בעיית ריבית, שכן המעביד מחוייב לשלם לעובד מעבר לחוב שהוא חייב לו בגין המשכורת שעוכבה.

ישנם פוסקים האוסרים על קבלת פיצויים אלו (עיין בפד"ר טו מעמ' 242; שורת הדין ו קע – קעו) אך לעומתם יש מקילים לתבוע פיצויים אלו, ולא רואים בהם ריבית, משום שלדעתם התשלום מוגדר כתקנת הקהל וקנס כנגד עוברי עבירה (עי' הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, תחומין כט, עמ' 85, וראו את המקורות המובאים שם).

 

הרב שלמה אישון (כתר ו עמ' 299) דן בשאלה זו בהרחבה, והעלה צדדים נוספים להתיר, וכך הוא כותב בסיכום דבריו:

מותר לגבות פיצויים על הלנת שכר בהתאם לחוק הגנת השכר, ואין בכך משום איסור ריבית.

היות שתכלית הפיצויים הללו היא קנס על המחזיק בכספי חבירו שלא כדין, יש על בית הדין להתחשב גם במידת אשמתו של המעביד בקובעו את גובה הפיצוי שעליו לשלם.

עובד שתבע בבית המשפט את המעביד על הלנת שכר (לאחר שקיבל היתר לכך מבית הדין) וזכה שם לפיצויים בהתאם לחוק הגנת השכר – רשאי לגבותם ואין בכך משום איסור ריבית.

לכן נראה למעשה שמותר לגבות פיצויים על הלנת שכר בהתאם לחוק הגנת השכר ואין בכך משום איסור ריבית.

הדפיסו הדפסה