מטרת המלחמה

הרב אליעזר יהודה ולדנברג
זהו פרק מתוך הספר הלכות מדינה, חלק ב, שנכתב בשנת 1953. הפרק עוסק במטרת המלחמה ופותח בדברים הבאים: מגמת המלחמה שישראל מכריזה על עם מן העמים או על מדינה מן המדינות צריכת להיות במחשבה תהילה לשם מטרה נעלה בכדי להלחם מלחמות ה׳ להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים. המאמר עלה לאתר מתוך המאגר "אוצר ההלכה והמנהג" גרסה 3.
tags icon תגיות

מגמת המלחמה שישראל מכריזה על עם מן העמים או על מדינה מן המדינות צריכה להיות במחשבה תחילה לשם מטרה נעלה בכדי להלחם מלחמות ה' להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים, (רמב"ם פ"ד ממלכים ה"י) ולכן אפילו מלחמת רשות שהמלך נלחם עם שאר העמים כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו גם כך נקראת במדה ידועה מלחמת-מצוה, וכמו שכבר הבאנו על כך בשער הקודם פרק א' אות ו' בשם ספר תשובת מקום שמואל, וכך מצעו להרמב"ם בסוף פרק ז' מה' מלכים בדברו שם ממלחמת הרשות ומהחוזרים מעורכי המלחמה מסיים את דבריו וכותב: ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ישען על מקוה ישראל ומושיעו בעת צרה וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וכו' וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא שנאמר כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדונו נלחם ורעה לא תמצא בך וגו' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך (רמב"ם פ"ז ממלכים הט"ו).

וכל כך למה מפני: שאף על פי שמשה רבינו לא הנחיל התורה והמצות אלא לישראל שנאמר מורשה קהלת יעקב ומי משאר האומות שאינו רוצה להתגייר אין כופין אותו לקבל תורה ומצות, אבל כן צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח, וכל מי שלא יקבל יהרג (רמב"ם פ"ח ממלכים ה"י). וחייבין בית דין של ישראל לעשות

שופטים לאלו הגרים התושבים לדון להם על פי המשפטים אלו, כדי שלא ישחת העולם (רמב"ם פ"י ממלכים הי"א).

וצא ולמד. כי לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא בכדי שירדו בעכו"ם. ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה ובחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא (רמב"ם פי"ב ממלכים ה"ד).

ולכן אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחום מלחמת ה', ויעשה ויצליח ויבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי (רמב"ם פ'"א ממלכים ה"ד), ויעלה בידו לתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד (רמב"ם שם).

ובאותו הזמן בהגיענו למטרה הרצויה והנכספת: לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, ולא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים (רמב"ם פי"ב ממלכים ה"ה). מפני שאותו מלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה, ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו, ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה', ויבואו כל הגויים לשמעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים (רמב"ם פ"ט מה' תשובה ה"ב).

 

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

איסורי ריבית בכיבודים בבית הכנסת

האם מותר לתת כיבודים בבית הכנסת למי שהלווה כספים לבנייתו? אם כיבודים אלו לא נמכרים בבית כנסת זה, והמ...

ספק במתנה: האם החותן נתן את הכסף ללא תנאים או שהייתה כוונה להחזר?

לאחר פטירת החותן, בנו טוען שהכסף שהעניק להגדלת דירת בתו וחתנו היה הלוואה או השקעה, בעוד שהחתן והבת ל...

זכויות בעל הקרקע מול החזקת הרבים- מיצר שהחזיקו בו רבים

האם שביל ציבורי שנכנס לשטח פרטי ללא רשות מעניק לרבים זכות להחזיק בו, או שבעל הקרקע יכול לדרוש את ביט...

תשלום דמי שכירות על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים

אין צורך לשלם על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים...

שימוש בקיר משותף לאחר שהפסיקו להשתמש בו

צינור שעבר מהגג לדירה בתוך קיר משותף, גם אם למשך כמה שנים הפסיק השכן להשתמש בו - הוא יכול לשוב ולהשת...

הלוואה ממקום עבודה, שמצויין בה סכום הריבית אך זאת אינה נגבית בפעל

מי שלווה ממקום העבודה שמחוייב לציין מה הריבית אך איננו גובה אותה בפעל - אין בו איסור ריבית...
למאגר השו"תים קראו עוד