הגינות במסחר טלפון סלולרי

אדם שקנה טלפון סלולרי הבהיר למוכרת שהוא מוכן לחכות אם עתיד להגיע לשוק טלפון חדש, ואכן כעבור חודשיים הגיע לחברה מכשיר חדש יותר. כדי לבטל את העסקה יש להוכיח שהיא היתה מותנית או שמדובר בתנאי מכללא המובן לכל.
tags icon תגיות

שאלה

לאחרונה רכשתי מכשיר סלולרי חדש. בעת רכישת המכשיר ביקשתי לרכוש 'מכשיר כשר' מתקדם ומהיר ביותר. נציגת המכירות הסבירה לי, שהמכשיר הכשר המתקדם ביותר שיש ברשותם הוא 'LG G2', ואין ברשותם מכשיר חדיש ומתקדם יותר מזה, ולא יהיה מתקדם ממנו בחצי השנה הקרובה. לכן החלטתי לרכוש את 'LG G2', כי לא רציתי להישאר עם נייד לא כשר חצי שנה, אבל הייתי מוכן לחכות חודשיים, וגם הודעתי לה את זה. חודשיים לאחר מכן התברר לי שיש לאותה חברה מכשיר חדיש יותר, והוא נמצא ברשותם כבר חודש! האם לפי דין תורה ניתן לבטל את העסקה?

תשובה

אם נציג המכירות שיקר בכוונה בוודאי הדבר אסור, משום שאסור לאדם לגרום לקונה לרצות לקנות על ידי שקר.[1] אולם כדי לבטל מקח יש להבחין בין מקרים שונים:

1) 'מקח טעות' – אדם שקנה מוצר והתברר שמה שקיבל בפועל אינו מה שנאמר לו על ידי המוכר אלא גרוע יותר, ניתן לבטל את המקח.[2]

2) 'תנאי' – אם הקונה סיכם עם המוכר בעת המכירה כי הקנייה נעשית בתנאי שלא ייצא מכשיר מתקדם יותר, ניתן לבטל את המכירה. ב'שולחן ערוך'[3] מבוארת הדרך שבה מתנים תנאים, ופעמים תנאי שלא נעשה כתיקונו אינו תקף.

3) 'דברים שבלבו ובלב כל אדם' – אם יש אומדן מוכח שהיה תנאי במכירה, המקח בטל.[4] ה'פתחי תשובה'[5] הביא מקרה קיצון של 'אומדן מוכח': אם המוכר שיקר ואמר שהציעו לו כבר מחיר גבוה בעד הסחורה והוא לא הסכים למכור, ואחר כך התברר שלא היו דברים מעולם. לדעת ה'חוות יאיר'[6] יוכל הקונה לבטל את המקח כל עוד לא שילם מכיוון שהוא מוחזק בכסף,[7] אך לדעת הט"ז[8] אין זה אומדן מוכח, ואפילו כשהוא מוחזק חייב לשלם. אף אם נדמה את המקרה שלפנינו למקרה של ה'פתחי תשובה', מכיוון שהתשלום כבר ניתן, אף לדעת ה'חוות יאיר' אי אפשר לתבוע את הכסף חזרה. זאת ועוד, ייתכן שלא הייתה כאן הטעיה מכוונת של המוכר, אלא באותו רגע לפי ידיעת הנציגה לא היה צפוי לצאת מכשיר מתקדם עם פיקוח, ולפי אותה שעה מה שנאמר היה אמת. לכן נראה למסקנה שאין לפי ההלכה אפשרות לבטל את העסקה.

 

[1] שו"ע, חו"מ סי' רכח סעי' ו.

[2] בבא בתרא פ"ה מ"ו.

[3] שו"ע, אה"ע סי' לח; שם, חו"מ סי' רמא.

[4] שו"ע, חו"מ סי' רז סעי' ד הגהת הרמ"א.

[5] שו"ע, חו"מ סי' רז ס"ק  ט.

[6] חוות יאיר, סי' סט.

[7] עיין תחומין ב, במאמר הרב איתמר ורהפטיג מדוע הולכים אחרי המוחזק, ולא מבטלים את המקח תמיד.

[8] ט"ז, חו"מ סי' שלב סעי' ד.

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

איסורי ריבית בכיבודים בבית הכנסת

האם מותר לתת כיבודים בבית הכנסת למי שהלווה כספים לבנייתו? אם כיבודים אלו לא נמכרים בבית כנסת זה, והמ...

ספק במתנה: האם החותן נתן את הכסף ללא תנאים או שהייתה כוונה להחזר?

לאחר פטירת החותן, בנו טוען שהכסף שהעניק להגדלת דירת בתו וחתנו היה הלוואה או השקעה, בעוד שהחתן והבת ל...

זכויות בעל הקרקע מול החזקת הרבים- מיצר שהחזיקו בו רבים

האם שביל ציבורי שנכנס לשטח פרטי ללא רשות מעניק לרבים זכות להחזיק בו, או שבעל הקרקע יכול לדרוש את ביט...

תשלום דמי שכירות על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים

אין צורך לשלם על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים...

שימוש בקיר משותף לאחר שהפסיקו להשתמש בו

צינור שעבר מהגג לדירה בתוך קיר משותף, גם אם למשך כמה שנים הפסיק השכן להשתמש בו - הוא יכול לשוב ולהשת...

הלוואה ממקום עבודה, שמצויין בה סכום הריבית אך זאת אינה נגבית בפעל

מי שלווה ממקום העבודה שמחוייב לציין מה הריבית אך איננו גובה אותה בפעל - אין בו איסור ריבית...

ייעוץ תורני ומשפטי לתביעה ייצוגית

השואל מבקש להגיש תביעה ייצוגית ולבדוק אם היא מוצדקת על פי דין תורה. בתשובה מפנים לבית הדין "ארץ חמדה...
למאגר השו"תים קראו עוד