פיצוי בעל אולם עקב ביטול אירוסין

אם טרם שולם על שכירות האולם - אין חובה לשלם, ואם שולם כבר כל הסכום או חלקו - אין להוציא מבעל האולם. אך אם חתמו על חוזה, יש לבדוק אם יש סעיף ביטול ותוקפו ההלכתי
tags icon תגיות

שאלה:

האם ביטול הזמנת אירוע של חתונה באולם עקב ביטול אירוסין כחודש לפני האירוע מחייב תשלום פיצוי על מניעת רווח ?

תשובה בהרחבה:

הערה: בתשובתנו נתייחס לשכירות האולם במנותק משכירת קייטרינג. על שכירות קייטרינג יש לדון בנפרד.

חוזה לשכירות אולם

היחסים בינכם ובין בעל האולם הם יחסי שוכר ומשכיר. חוזה שכירות אולם הוא 'חוזה עתידי' (= התחייבות להשכיר ולשכור את האולם בעתיד), ולכן ישנה בעיה בכל חוזה כזה של 'קניין דברים' (ב"ב ג.) שאינו חל.

אולם, אם הנוסח של החוזה הוא: 'אנו מתחייבים לשכור', להלכה אין בכך 'קניין דברים', וכל שכן אם נתנה מקדמה (נתיבות המשפט סימן ל"ט,יז החולק על קצות החושן סימן ר"ג,ב ועיין בעמק המשפט חלק א' סימן ו' שהלכה כנתיבות המשפט).

חוזה שכלל נוסח אחר, המועיל לפי החוק והמנהג, יש לו תוקף (מדין 'סיטומתא' עיינו שו"ת משפטי ארץ חלק ב' עמוד 204, ועיינו עמק המשפט חלק א סימן ב' שיש נוסח שאינו מחייב, ובחלק ה' עמוד ד').

ביטול חוזה שכירות מחמת ביטול אירוסין

בביטול חוזה שכירות בגלל אונס, לדוגמא, אם השוכר נפטר, נחלקו הפוסקים. דעת הרשב"א (חלק א' אלף כ"ח) שחייב לשלם את השכירות, כי שכירות זהה לקניין, וכשם שמי שקנה דירה ואח"כ נאנס ולא יכול לדור בה לא יכול לבטל את העסקה, כן גם השוכר לא יכול לחזור בו. ודעת המהר"ם (הובא במרדכי ב"מ רמז שמ"ה) שפטור מלשלם על מה שלא השתמש. אך אם כבר שילם על השכירות, אין להוציא מידי בעל הבית, כי מן הסתם שילם לו על דעת זה שהכסף יהיה שלו בכל מצב, ואם לא כן היה עליו להתנות (ש"ך סימן של"ד סק"ב). אולם, בעל הבית חייב להחזיר את מה שנהנה בכך שהאולם היה ריק ולא נעשה בו שימוש ולא היה בלאי וכדומה (כ'פועל בטל').

הרמ"א (סימן של"ד,א) ציין את שתי הדעות, והכריע לבסוף באופן עקרוני כמהר"ם, שאם עוד לא שילם על התקופה שטרם השתמש- פטור מלשלם, ואם שילם- אין להוציא מידי בעל הבית כלום (אפילו לא את דמי ההנאה של 'פועל בטל', ובזה חולק על מהר"ם- ש"ך סק"ב).

השיטה המרכזית בין הפוסקים היא להכריע כרמ"א וכמהר"ם, וכן פסק הגר"ע יוסף זצ"ל במקרה דומה (שו"ת יביע אומר חלק ט' חו"מ סימן י"א).

יש פוסקים המחלקים בין מקרים שונים של תשלום מוקדם. אם נתן את כל כסף השכירות מרצונו- לא ניתן להוציא מידי בעל האולם, אך אם "הקדים לו שכרו מפני שלא נתרצה בעה"ב רק באופן זה, צריך להחזיר עבור מה שלא נהנה" (ערך ש"י סימן של"ד סעיף א' ועיינו דעת פד"ר ירושלים דיני ממונות ובירורי יוחסין י פס"ד בעמוד תנח). ולכאורה כיוון שלדעת הרשב"א השוכר חייב תמיד לשלם על כל תקופת השכירות, אין להוציא מידי המוחזק על סמך סברת הערך ש"י (עיינו עמק המשפט שכירות בתים עמוד תרי"ג). 

 

 

הדפיסו הדפסה

הרשמו לקבלת עדכונים

איסורי ריבית בכיבודים בבית הכנסת

האם מותר לתת כיבודים בבית הכנסת למי שהלווה כספים לבנייתו? אם כיבודים אלו לא נמכרים בבית כנסת זה, והמ...

ספק במתנה: האם החותן נתן את הכסף ללא תנאים או שהייתה כוונה להחזר?

לאחר פטירת החותן, בנו טוען שהכסף שהעניק להגדלת דירת בתו וחתנו היה הלוואה או השקעה, בעוד שהחתן והבת ל...

זכויות בעל הקרקע מול החזקת הרבים- מיצר שהחזיקו בו רבים

האם שביל ציבורי שנכנס לשטח פרטי ללא רשות מעניק לרבים זכות להחזיק בו, או שבעל הקרקע יכול לדרוש את ביט...

תשלום דמי שכירות על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים

אין צורך לשלם על תקופה שבה הבית לא היה ראוי למגורים...

שימוש בקיר משותף לאחר שהפסיקו להשתמש בו

צינור שעבר מהגג לדירה בתוך קיר משותף, גם אם למשך כמה שנים הפסיק השכן להשתמש בו - הוא יכול לשוב ולהשת...

הלוואה ממקום עבודה, שמצויין בה סכום הריבית אך זאת אינה נגבית בפעל

מי שלווה ממקום העבודה שמחוייב לציין מה הריבית אך איננו גובה אותה בפעל - אין בו איסור ריבית...
למאגר השו"תים קראו עוד