דברי הרב עמיאל ביחס לפגיעה בחפים מפשע

א. עיקרי הדברים
1. רקע
2. אין מקום לשיקולי תועלת כשבאים לעסוק באיסור רצח
3. טענות הסטוריות
ב. קישורים:
1. קריאת הרבנות הראשית לישראל להמנע מנקמה (8.7.1938)
2. דברי הרב עמיאל בכינוס הישוב ביולי 1938
3. המאורעות וההבלגה, הרב משה אביגדור עמיאל, הצופה 21.7.38
4. עוד על ה"מאורעות וה"הבלגה", הרב אביגדור עמיאל, הצופה 27.7.38
5. בשולי מאמרו השני של הרב עמיאל, ר' ב' , הצופה 29.7.38 (עמוד 2)
6. תחומין, כרך י, הרב משה אביגדור עמיאל זצ"ל, איסור "לא תרצח" כלפי ערבים

א. עיקרי הדברים

1. רקע

העיסוק ב"טוהר הנשק" והניסיון להגדירו במונחים מדויקים ליווה שאלות רבות במוסר מלחמה מראשית הציונות. בשנת 1938 בעקבות רצף אירועי דמים התכנסו בתל-אביב נציגי הישוב היהודי לדיון מעמיק כיצד לפעול. בכינוס נאמו נציגי הסוכנות ראשי ערים ונציגי הרבנות הראשית (ראו: אניטה שפירא, " בין 'הבלגה' ל'טרור' – הכינוס הישובי ביולי 1938 " הציונות כרך ו, עמ' 425-359). ברקע לדיון עמדו שני מאורעות ראשית תלייתו של עולה הגרדום הראשון שלמה בן יוסף, ובעקבותיו גלי התפרעויות שנהרגו בהם רבים ערבים ויהודים.

ברקע לאותו כינוס עמדה הדרישה של הנהגת הישוב לפעול מתוך "הבלגה" בשני מישורים: דבר ראשון ביחס לתגובה הצבאית כנגד פיגועים, ע"י מניעת התלהמות ופגיעה נגדית באמצעות פועלות טרור נגדיות. דבר שני להמשיך את הפעילות השוטפת של המשק ולהימנע ממחאה וסערת הרחוב.

הרב משה אביגדור עמיאל היה באותם ימים רבה של תל אביב, ועורר את כעסם של ראשי הסוכנות בכך שדרש שתהיה השבתת מלאכה כדי למנוע אדישות מרצח ברחובות, כמו"כ דרש מחאה על משפטו של שלמה בן יוסף. מאידך הוא טען בתוקף שאין שום מקום לפגיעה בחפים מפשע או בשימוש בנקמה, אלא הדבר היחיד שמותר הוא מלחמה כנגד המפגעים עצמם.

2. אין מקום לשיקולי תועלת כשבאים לעסוק באיסור רצח

בין דוברי הכינוס התפתח דיון מרתק בשאלת "המוסר היהודי" כיצד מותר להגיב לטרור. דוברים רבים נימקו את דרישת ההבלגה באמצעות מניעים של רווח והפסד. כנגד דברים אלו קם הרב משה אביגדור עמיאל ומחה על עצם הדיון לטענתו אין שום מקום לדון בדרך זאת כשמדברים על שאלות מוסר, כיוון שלפי היהדות יש צווים קטגורים שאינם משתנים לאור תועלת או הפסד נראה לעין.

הרבה מהדיון באותו כינוס משנת 1938 איננו רלוונטי לימינו ועסק בשאלות פולטיות פנימיות. אך טענתו המרכזית של הרב עמיאל שהתביעה חותם משמעותי על הדיון היא קביעתו שהעיסוק המוסרי בטרור חייב להיעשות תוך תפיסה קטגורית, ללא שום שיקולי תועלת, וכך לשונו:

"...לרבנים וליהדות לא צריך לדבר מנקודה זו, שזה אינו מביא תועלת. אפשר היה לחשוב שאילו זה הביא תועלת, היו הרבנים חושבים אחרת. היהדות אומרת "לא תרצח" בלי שום תנאי זה "לא תרצח" מגיע עד כדי כך שאם אפשר להציל ציבור של אלפים אם יהרגו איש נקי אחד, אסור להרוג את האיש הנקי הזה..."

עקרון זה שאיסור לא תרצח הוא קטגורי נלמד מדינים רבים שבהם למרות שלכאורה "יצא שכרנו בהפסדנו" בכך שנמנע מלהרוג בכל זאת התורה וחז"ל קבעו לנו שאין מקום להרוג מתוך שיקולי תועלת [1] דיון זה חשוב מאוד לשאלות יסוד באתיקה היהדותית שנרחיב עליהם במקום אחר בעז"ה. עם זאת יש לציין שעל אף מקורות אלו בדבר האיסור הקטגורי אנו רואים שני מקומות מרכזיים בחז"ל שבהם הותר להרוג מתוך שיקולי "תועלת" האחד הוא דין המלך והשני הוא דין המלחמה.

הרב עמיאל לא דן בשני מקורות אלו ומסתבר שהוא לא ראה את מעמדם של ראשי הישוב באותה תקופה כמי שזכותו לנהל מלחמה [2] , בנוסף יתכן שהוא סבר שהמלחמה נעשית במקום ממנו יוצאים הפורעים אך לא ברחבי הערים.

רעיון זה שיש להתייחס לכל הרג גם במאבק בין אוכלסיות כחלק מאיסור "לא תרצח" הוא חידוש גדול כיוון שגם בין המצדדים בשכלול המושגים ובאימוץ ערך "טוהר הנשק" אין מדובר בתפיסה קטגורית אלא בדרישה עקרונית לטהרה (אמנם אכן לא מדובר בטיעון תועלתני אך גם לא מדובר באיסור גורף המשתווה לעקרון של "יהרג ואל יעבור").

3. טענות הסטוריות

מעבר לטענתו המרכזית, הרב עמיאל יצא נגד שני מונחים שהשתמשו בהם באותו תקופה: ה"הבלגה" וה"מאורעות". מעניין בדבריו שהמחאה שלו כנגד ההבלגה אינה נובעת מהנחה שמותר לפעול נגד אזרחים ערבים ב"טרור נגדי", כפי שהיו מי שהבינו בדבריו (ראו הקדמתו למאמריו בהצופה), אלא מכך שאיסור "לא תרצח" מתייחד באי מתן זכות לשקול שיקולי רווח והפסד כשבאים לדון בו. ולכן השיקול צריך להיות "לא תרצח" ולא "הבלגה".

צד נוסף לדבריו היה מחאה על "האדישות" שנדרשה ע"י ההנהגה הציונית בכך שהמשק המשיך להתנהל בשעה שיהודים נהרגים. נושא זה פחות רלוונטי לעניינו והוא נוגע לשאלות הנהגה שהיו רלוונטיות בתקופותו.

ב. קישורים:

1. קריאת הרבנות הראשית לישראל להמנע מנקמה (8.7.1938)

הכרוז מתוך הצופה, הכרוז בעיתון דבר.

2. דברי הרב עמיאל בכינוס הישוב ביולי 1938

מתוך: אניטה שפירא, " בין 'הבלגה' ל'טרור' – הכינוס הישובי ביולי 1938 " הציונות כרך ו, עמ' 425-359.

3. המאורעות וההבלגה, הרב משה אביגדור עמיאל, הצופה 21.7.38

עיתון הצופה , יום ה' כב' תמוז תרצ"ח (עמוד 3).

4. עוד על ה"מאורעות וה"הבלגה", הרב אביגדור עמיאל, הצופה 27.7.38

עיתון הצופה , יום ד', כח' תמוז תרצ"ח.

5. בשולי מאמרו השני של הרב עמיאל, ר' ב' , הצופה 29.7.38 (עמוד 2)

עיתון הצופה , יום ו', א' מנחם אב תרצ"ח.

6. תחומין, כרך י, הרב משה אביגדור עמיאל זצ"ל, איסור "לא תרצח" כלפי ערבים