ביטול עסקה תוך 14 יום

דיני המנהג

אכן למנהג יש תוקף כפי שעולה ברחבי הש"ס והשולחן ערוך (כגון שו"ע חו"מ שלא – לגבי דיני פועלים, וכן שם,רא – לגבי מעשה קניין המקובל בין הסוחרים).

חכמים נחלקו מדוע יש תוקף למנהג. יש שאמרו שהמנהג מבטא הסכמה של הצדדים ובדומה לכל תנאי שאדם מתנה עם חברו לפני עסקה (רמב"ם מכירה טו,ה; שו"ת רשב"א ב,רסח). ואילו אחרים כתבו שמנהג הוא סימן לקיומה של תקנת הציבור (שו"ת הרי"ף יג ועוד) ויש שהוסיפו שיש צורך שהמנהג ישקף תקנת חכמים (אור זרוע בבא מציעא רפ). להלכה נוקטים הפוסקים כתפיסה שמנהג מקובל מחייב גם ללא תקנה (שו"ת מהרח"ש ב,יט).

לכך יש להוסיף שלהתקבלותו של מנהג יש עוד תנאי והוא שלא יהיה זה "מנהג גרוע" (רבינו תם בתוספות בבא בתרא ב,א ד"ה הכל) דהיינו מנהג שהוא נוגד הלכות מפורשות או שהוא נוגד את השכל הישר והמידות הטובות. בנוסף, מנהג צריך להיות נהוג בפועל לפחות בכל אותה קבוצת אוכלוסייה שבה נשאלת השאלה.

מנהג שמקורו בחוק

יש מגדולי הפוסקים בדורנו שסברו שאם החוק הוא הגורם למנהג אין לתת למנהג תוקף, אך רוב הפוסקים לא קיבלו טענה זו וסוברים שהמנהג אינו נפגם מכך שמקורו בחוק (ראו תחומין לב עמ' 271 שם נסקרת המחלוקת בהרחבה).

מקור לכך שיש בעיה במנהג שמקורו בחוק מצאנו בדברי הרשב"א (ו,רנד) מהם עולה שאין לקבל טענה של אדם שהוא מקבל באופן גורף את כל מערכת החוקים האזרחי כתחליף לתורה ואינו מוכן לדון בדין תורה כלל. כך הוא כותב ביחס לאלו שביקשו לאמץ את דיני הירושה הנהוגים במקומם.

אולם, מסתבר שיש הבדל בין קבלה כללית של החוק האזרחי – שאינה קבילה – לבין קבלת חוק מסוים. כך עולה מדברי הש"ך שכתב שאין היתר לקבל באופן כללי נכרים כדיינים, אבל שני צדדים יכולים להסכים על נכרי מסוים שידון ביניהם (ש"ך חו"מ כב,טו).

לכך יש להוסיף שיש תוקף הלכתי מיוחד לחוק שיצר מנהג שמסדיר ענייני ציבור כגון מיסים, קהילה וכדומה (רמ"א חו"מ קסג,ג). כמו גם, בעניינים בין אדם לחברו בהם חלו שינויים גדולים במציאות כגון דיני עבודה ושכנים (הרב אשר וויס תחומין לד,171), וכן בעניינים שתלויים ברשויות כגון רישום בטאבו, רישוי וכדומה (שו"ת אגרות משה חו"מ ב,סב).

לאור כל זאת, לגבי החזרת מוצר לאחר הקנייה – כיון שרוב מוחלט של הציבור מודע לחוק ופועל על פיו יש לו תוקף הלכתי. 

פורסם במקומון ארץ בנימין