בס"ד שלום רב, קרוב משפחה שלי בחו"ל נשאל שאלה וביקש ממני את חוות דעתי ולא מצאתי אסמכתא ולכן אני פונה אליכם. בקצרה, הוא מכיר משפחה דתית, שהאם עושה דברים לא ראויים (ממונית) הלכו למשטרה, התגרשו אזרחית בעירייה. ועכשיו היא מורחקת ולא תפגע בהם. אומר אב המשפחה שעדיין רוצה להיפגש עם אשתו, שעדיין אוהב אותה. שמותר לו לפגוש אותה. קרוב המשפחה שלי אמר לו שהוא צריך לשאול רב , זה לא נשמע הגיוני וראוי. אמרתי שלעניות דעתי, גירושין בעירייה, זה כלום. אבל אנסה למצוא משהו כתוב בנושא. חיפשתי ולא מצאתי. אודה לדעת את ההלכה או להפניה למקורות. תודה רבה! אהרן
א. האם גירושין אזרחיים תקפים מבחינה הלכתית
גירושין אזרחיים אינם נחשבים כגירושין. כתב שולחן ערוך (אבן העזר סימן קנ סעיף א): "כל גט שהוא בטל מן התורה, אם נתגרשה בו עדיין היא אשת איש גמורה". ושם בסעי' ג מבואר: "כל גט שהוא בטל מן התורה, אם היה בעלה כהן לא נאסרה עליו משום גרושה", אם כן גירושין אזרחיים שאינם מתיימרים אפילו להיות גט הלכתי אינם כלום והאישה נחשבת נשואה לבעלה. בשו"ע (אבן העזר סימן צ סעיף ה) כתב הרמ"א לעניין ירושה: "כל זמן שלא נתגרשה, אף על גב שנתן עיניו לגרש, יורשה". ומכאן הסיק בשו"ת ציץ אליעזר (חלק יא סימן פא אות ד) שבני זוג שהתגרשו בגירושין אזרחיים הבעל והאישה חייבים בדיני אבלות האחד על השני, ולדעתו גם הבעל יורש את אשתו[1].
ב. גרושת הלב
אם בני הזוג החליטו בליבם להתגרש (גירושין הלכתיים) אפילו אם הם אוהבים האחד את השנייה, ייתכן וישנו איסור לחיות חיי אישות. במסכת נדרים (דף כ ע"ב) נכתב: "וברותי מכם המורדים והפושעים בי - אמר רבי לוי: אלו בני תשע מדות, בני אסנ"ת משגע"ח: ...בני גרושת הלב... " הסביר הר"ן: "שגמר בלבו לגרשה". הפוסקים דנו בפרטי הדין של גרושת הלב: האם אסור לחיות איתה חיי אישות או רק הילדים פגומים? האם אסור רק כאשר האישה לא מודעת לכוונתו או אפילו אם האישה מודעת? האם רק כאשר בדעת הבעל להתחתן עם אחרת או לא? (ראו בתשובת יביע אומר חלק ה אבן העזר סימן יח אות ה). אולם לכתחילה ודאי שיש להימנע ממציאות כזאת.
ג. חשש עברה
להשאיר את המצב כפי שהוא, שאישה גרושה אזרחית ועדיין בני הזוג חיים יחד, הוא מצב בעייתי מכיוונים נוספים:
1) אולי בגלל מעשי הבעל- האישה לא מצליחה להתחתן בצורה ראויה פעם נוספת, ולהשאיר אותה כך- זו מציאות לא מוסרית כלפיה.
2) מציאות כזאת של אישה שהיא 'נשואה ולא נשואה' עלולה לגרום לתקלה חמורה. פעמים רבות האישה סבורה שבגלל הגירושין האזרחיים היא כבר לא נשואה, וכמו שכתב שו"ת ציץ אליעזר (שם): "... ולהוציא מלב תועים ומתעים שחושבים בדעתם הדלה שיש איזה ממשות ע"פ ד"ת בגירושין אזרחיים, וידעו כולם ברור שלפי הדין אין ממש בגירושין – אזרחיים", מכאן שאנשים רבים סבורים שגירושין אזרחיים תקפים על פי הדין ועלולה לצאת מכך תקלה.
למסקנה, האישה נשואה לבעלה, אך המשך חיי האישות ביניהם הוא בעייתי.
[1] ובעניין ירושה ראו שורת הדין כרך ב' מעמוד רסה שהרב אליעזרוב ז"ל סבר במקרה שהובא לפניו מספר סברות לומר שהבעל לא יירש אחרי גירושין אזרחיים, אך כאמור אין מקרה זה דומה למקרה שלנו.
הרשמו לקבלת עדכונים