נייר עמדה 13 - חיוב על מניעת רווח

תקציר והמלצות

1. רקע

בעולם המורכב בו אנו חיים, כל אדם מסתמך על אנשים רבים, ומחדל שלהם יכול לגרום לאובדן רווחים ברורים. כמו כן, מורכבות זו מקלה להזיק ומגבירה את הפגיעות של הניזק. לאור כל זאת, מסתבר שיש מקום לדון באפשרות לחייב על מניעת רווח על פי ההלכה.

2. סיכום עיקרי השיטות

נחלקו הפוסקים בעניין פיצוי על מניעת רווח.

על פניו שיטת הרמב"ם היא לחייב על מניעת רווח שנגרם עקב מעשה, כגון, נועל ביתו של חברו בפניו או כולא את חברו. לעומת זאת, כאשר גרם נזק במחדל פטור, כגון, שליח שלא קנה סחורה ביום השוק, ומעסיק שחזר בו משכירות עובד וגרם לו לאבד עבודה אחרת (ומסתבר שכן הדין במי שאינו פורע את חובותיו במועד). הרמב"ם לא הבחין בין מזיק לבין מי שהפר התחייבות.

תוספות פסקו שמניעת רווח היא בגדר גרמא בלבד ופטור, למעט מעסיק שחזר בו (אפילו בטרם שנכרת חוזה) וגרם לעובד לאבד עבודה אחרת, שם חייבו. בכל הסוגיות הלך השו"ע בעקבות הרמב"ם למעט מעסיק שחזר בו, שם חייב.

הריטב"א חידש שכאשר אדם נשלח למשימה שאי ביצועה יגרום למשלח אובדן רווח ישנה התחייבות מכללא (מדין ערב) של השליח לפצות על מניעת רווח. החתם סופר אימץ עמדה זו ויש שחלקו עליו. נתיבות המשפט כתב שבמקרים בהם עסק הריטב"א ובדומיהם יש חיוב על בסיס תקנה.

גם הפוסקים שחייבו על מניעת רווח התנו זאת בשני תנאים:

• רק ברווח ברור שקל להשיגו, אלא שיש מחלוקת האם הכוונה שקל לכל אדם להשיגו או שקל לניזק להשיגו.
• רק לרווח שאינו תלוי בהסכמת צד ג' ספציפי (ולכן יש שחייבו שליח שלא קנה ביום השוק, כיוון שמן הסתם היה מוצא מי שימכור לו).

כמו כן, מצאנו בעניין מעסיק שחזר בו שישנה על העובד חובה להקטין את הנזק שנגרם לו, ומסתבר שיש ללמוד מכאן למקרים אחרים בהם יש חיוב על מניעת רווח.

בנוסף, אחד הקשיים בחיוב על מניעת רווח הוא שלפוסקים הסוברים שאין חיוב על מניעת רווח, יש איסור במתן פיצוי כזה, כיוון שזוהי ריבית.

3. המלצות

• מומלץ לקבוע בהסכם הבוררות כי הצדדים מתחייבים לשלם על מניעת רווח כפי שיקבע בית הדין.
• על בסיס התחייבות זו ראוי שבית הדין ישקול חיוב כאשר נמנע רווח וודאי, במקרים הבאים:

1. כאשר אדם שעשה מעשה וגרם למניעת רווח, כגון, מניעת גישה פיזית לרכושו של אדם שגרמה למניעת רווח[1] וודאי.[2]

2. כאשר אדם נשכר לבצע פעולה אולם לא ביצע אותה וגרם למניעת רווח וודאי.[3]

• כאשר אדם נמנע מלפרוע את חובותיו יש קושי לחייב בפיצוי בגלל איסור ריבית,[4]  כמו כן, במקרים חריגים ניתן להטיל קנס חד פעמי או לחייב בהוצאות משפט מוגדלות. כמו כן, כאשר המחזיק בכסף הרוויח ממנו עליו להתחלק עם בעל הכסף ברווחים.[5]
• גם כאשר יש מקום לחייב על מניעת רווח, מוטל על הניזק להקטין את הנזק, ואם לא עשה זאת לא יהיה זכאי לפיצוי על מה שיכול היה למנוע.[6]