אורות החושן: עבודה וקבלנות
פרק ג: משא ומתן לכריתת הסכם עבודה
ג.ו. חזרה מסיכומים בלתי מחייבים שגרמה לנזק כספי

כפי שאמרנו ביטול סיכום מוקדם שנעשה ללא מעשה קניין אלא בעל פה אינו ניתן לאכיפה בבית הדין, אך מכיוון שהוא עשוי לגרום לאי נעימות הוא אינו ראוי מבחינה מוסרית. אולם, בנסיבות מסוימות, בפרט במקרים בהם ההודעה על הביטול הגיעה מאוחר באופן שאינו מאפשר לצד השני להיערך בהתאם, המבטל יכול לגרום לנזק של ממש. הדבר עשוי להתרחש הן מצידו של העובד והן מצידו של המעסיק:

לדוגמה, עובד עשוי לגרום נזק במקרה בו הוא הסכים לבצע עבודה שאינה סובלת דיחוי נוסף, ולאחר מכן חזר בו והשאיר את המעסיק חסר אונים. מקרה זה מכונה בהלכה בשם "דבר האבד"[1]. במקרה זה העניקה ההלכה למעסיק זכות לנקוט שורה של צעדים כנגד העובד כדי למנוע את הנזק. החל בזכות לדרוש את מניעת ההתפטרות, המשך דרך הזכות של המעסיק להטעות את העובד ולהבטיח לו שכר מוגדל, ולאחר מכן לשלם לו רק את מה שסוכם, וכלה בחיוב העובד בנזקים להם גרם בהודעת הביטול חסרת האחריות[2].  

מעסיק עשוי לגרום נזק לעובד במקרה בו הוא הבטיח לו מקום עבודה, ובשל הבטחה זו דחה העובד הצעות עבודה אחרות, ולאחר מכן הודיע לו המעסיק כי הוא אינו מתכוון להעסיקו והשאירו מובטל.

לדעת רוב הראשונים^[3] יש לראות באובדן העבודה החלופית נזק ממוני של ממש המצדיק פיצוי, גם אם לא נעשה מעשה קניין מחייב. כך נפסק להלכה ונקבע כי על המעסיק לפצות את העובד ולשלם לו שכר (בדרך כלל, חלקי) למרות שכלל לא עבד עבורו (לגבי שיעור התשלום, ראו להלן פרק יב סעיף ז).

יש להעיר כי לא כל ביטול של סיכום מחייב בפיצוי, אלא רק כזה שפגע באופן ברור ביכולתו של העובד למצוא עבודה חלופית. למשל, אם מדובר בבעל מלאכה שעובד בקבלנות ונותן שירות לפי סדרי העדיפויות שלו, הרי שהוא לא נפגע בוודאות מביטולה של הזמנה. שכן גם בזמן שבו סיכם על עבודה עם המעסיק, היה יכול לקבל על עצמו עבודות נוספות כרצונו ולבצען לאחר מכן. אולם, אם מדובר במלאכה שלא ניתן לבצעה במקביל למלאכה אחרת, אזי אין להבחין בין פועל לקבלן, שכן גם הקבלן נפגע מביטול העבודה^[4].

בסיכומו של עניין, ניתן לומר שככלל אין לבטל סיכום מוקדם על עבודה או קבלנות באופן שרירותי, אך גם כאשר ישנן סיבות טובות לביטול[5], על המבטל לברר ככל האפשר מה תהיינה השלכות הביטול על הצד השני ולהתחשב בו עד כמה שהוא יכול.

[1] דין זה נאמר במקורו לגבי עובד שגרם נזק למעסיק כאשר התפטר לאחר כריתת הסכם, משנה בבא מציעא עה ע"ב; גמרא, שם, עו, ב. אולם מרבית הראשונים סברו שהאחריות על הנזק אינה נובעת מההסכם שנכרת אלא מדיני הנזיקין, ולכן היא עשויה להיות מוטלת על האדם עוד לפני שנכרת הסכם ראו רמב"ן בבא מציעא עו ע"ב; רא"ש שם ו, ב; ש"ך חו"מ שלג, כט.

[2] חובת פיצוי זו נתונה במחלוקת בין הפוסקים ראו שולחן ערוך ורמ"א חו"מ שלג, ו, ראו על כך עוד בהרחבה לקמן פרק יג, סעיף י.

[3] תוספות בבא מציעא, עו ע"ב, ד"ה אין. יתר על כן, הרמב"ן, שם, הגדיר גם את הפגיעה בעובד כ"דבר האבד" ובכך הרחיב את המושג שבמקורו התייחס לפגיעה במעסיק. ראו נתיבות המשפט שלג, ג; פתחי חושן שכירות, י, הערה י.

[4] מנחת פתים שלג, א; פתחי חושן שכירות, י, הערה ט.

[5] כפי שראינו אין חובה לעמוד בדיבור בכל מחיר.