אורות החושן: עבודה וקבלנות
פרק ג: משא ומתן לכריתת הסכם עבודה
ג.ד. טעות במשא ומתן

משא ומתן אודות תנאי העבודה מחייב את העובד להעריך נכון את דרישות התפקיד על מנת שיוכל לתמחר נכון את העבודה. הדבר נכון כאשר מדובר בפועל ונכון שבעתיים בקבלן. לכן מומלץ לעובד לבדוק, עד כמה שהוא יכול, מהי העבודה הנדרשת ממנו, בדיקה שיכולה למנוע עגמת נפש משני הצדדים.

במקרה בו העובד גילה במהלך העבודה כי העבודה קשה או דורשת זמן ארוך מכפי שחשב ולפיכך הוא דורש העלאה בשכרו, יש להבחין בין פועל לקבלן:

כיוון שלפועל עומדת זכות להתפטר בכל עת (ראו להלן פרק יג סעיף א), הרי שאם גילה כי העבודה קשה מדי עבורו או אינה משתלמת לו, הוא רשאי לדרוש העלאה בשכרו. אין זה אומר כי המעסיק חייב לתת לו את מבוקשו, אלא שאם המעסיק יסרב לדרישה, תעמוד בפני הפועל האפשרות להישאר ולעבוד במחיר שסוכם עמו מלכתחילה או להתפטר לחלוטין מעבודתו[1].

לעומת זאת לקבלן אין זכות להתפטר בכל עת (שם) ולכן אם הוא ידע מהם תנאי העבודה הנדרשת ממנו לפני תחילת העבודה, הוא אינו רשאי אחרי תחילת העבודה לדרוש את הגדלת שכרו בטענה שהעבודה קשה מכפי שחשב[2]. אם ינהג שלא כדין ויתנה את המשך עבודתו בתשלום גבוה יותר מכפי שסוכם, ההלכה מתירה למעסיק היתר חריג – להתגונן מפני הקבלן שנהג שלא כדין באמצעות הטעיה. המעסיק יהיה רשאי להבטיח לשלם את השכר המוגדל אותו הקבלן דורש, ובבוא מועד התשלום, לשלם לו כפי שסוכם מלכתחילה ואף לא שקל אחד יותר.

אמנם יש לסייג את הדברים ולומר כי אם אכן התגלו נתונים חדשים שלא היה ניתן לבדוק אותם בעת כריתת ההסכם, הקבלן יהיה רשאי לטעון שההסכמה הייתה בטעות (מקח טעות) ולדרוש מחיר המתאים לנתונים החדשים שנתגלו[3]. כגון קבלן שיפוצים שגילה שמערכת החשמל או הצנרת שבתוך הקירות אינה ראויה עוד לשימוש והוא מוכרח להחליפה.

גם אם הקבלן, מסיבה זו או אחרת, לא בדק מראש את נתוני העבודה אלא הסתמך על התיאור של המעסיק, והמעסיק גרם לקבלן לחשוב שמדובר בעבודה קלה וקצרה, ובמשך העבודה התברר כי מדובר בעבודה קשה או ארוכה יותר, אשר שוויה מוערך באמת בסכום גבוה יותר, רשאי הקבלן לתבוע העלאה בשכרו מדין מקח טעות[4]. אמנם טענה זו טעונה הוכחה ועל הקבלן יהיה להוכיח (בין השאר באמצעות מומחה), כי העבודה שנדרשה ממנו קשה וארוכה מכפי שהוצג לו מלכתחילה.

[1] למעט פועל שהתפטרותו תגרום נזק למעסיק שאינו רשאי להתפטר ולפיכך גם אינו יכול לדרוש שיפור של שכרו, ראו להלן, פרק יג, סעיף ח. בהקשר זה יש לציין כי הרמ"א חו"מ שלג, ד, כתב שאין זה ראוי מצידו של הפועל להשתמש בזכות אותה נתנה לו התורה להתפטר בכל עת כדי להפעיל באמצעותה לחץ על המעסיק ולתבוע העלאה בשכרו. אולם במקרה זה הפועל לא דורש העלאה בשכר עליו הוסכם, אלא טוען כי הסכמתו מלכתחילה נעשתה בטעות. בדיוק לשם כך העניקה התורה לפועל את הזכות להתפטר – כדי שלא להיות מחויב לעבוד על פי הסכם שנכרת בטעות.

[2] שו"ת הרא"ש קד, ב.

[3] פתחי חושן שכירות, ח, הערה ב.

[4] ערוך השולחן חו"מ שלג, כז.