אורות החושן: עבודה וקבלנות
פרק ג: משא ומתן לכריתת הסכם עבודה
ג.ג. שכר החורג מהמקובל – המימד המוסרי

כפי שראינו, תשלום שכר נמוך מן המקובל או הפקעת שכר מעבר למקובל אינן ניתנות לביטול שכן דין אונאה אינו חל על העסקת עובדים. אולם, הזכויות המשפטיות אינן חזות הכול. הרמב"ן בפירושו על התורה^[1] חידש חידוש גדול המהווה מצפן מוסרי: האיסור לרמות ולנצל את חוסר ידיעתו של הצד השני קיים בכל חריגה ממחיר השוק, ובכל תחום. כלומר, אסור מן התורה לנצל את תמימותו של הזולת גם כאשר מדובר בקרקע או בפועל ואפילו בפער קטן ממחיר השוק. עם זאת, הסעד הכספי קיים רק בחריגה של חמישית.

על פי עיקרון זה אסור למעסיק לנצל את תמימותו של העובד ולסכם איתו על שכר הנמוך באופן ניכר מטווח המחירים המקובל. זאת בין אם מדובר באונאה ביחס לבסיס השכר ובין אם מדובר באונאה ביחס לתנאי שכר נוספים המחויבים על פי חוק, כגון פנסיה, חופשות, ימי מחלה וכדומה. מעסיק המבקש מסיבה זו או אחרת לשלם לעובד פחות מן המקובל רשאי לעשות כן ובלבד שיודיע לעובד מהו השכר המקובל ומהו השכר המוצע לו, ובכל מקרה לא יפחת משכר מהמינימום הקבוע בחוק^[2]. על פי אותו עיקרון אסור לקבלן שיפוצים או בנייה, או לפועל מקצועי לנצל את תמימותו של מקבל השירות ולדרוש ממנו מחיר הגבוה באופן ברור מטווח המחירים המקובל לשירות זה מבלי ליידע אותו על כך.

[1] רמב"ן ויקרא כה, טו; רא"ש בבא מציעא ד, כ, וראו שולחן ערוך חו"מ רכז, ו.

[2] החוק קובע כי על תנאי השכר המינימליים הקבועים בחוק לא ניתן לוותר וכפי שכתבנו לעיל הוא מחייב גם על פי ההלכה.