אורות החושן: עבודה וקבלנות
פרק ב: הלכה חוק ומנהג
ב.א. הגדרת פועל וקבלן

שנם הסכמים שונים ומגוונים על פיהם אדם אחד מתחייב לעבוד עבור אחר. הסכמים אלה לובשים ופושטים צורה מדור לדור. חלקם נעשים בכתב וחלקם בעל פה, חלקם מפורטים וחלקם כלליים מאוד. בהלכה מסווגים כל סוגי הסכמי העבודה תחת אחת משתי הגדרות: פועל או קבלן.

הסיווג לא נעשה לפי גובה השכר או המעמד החברתי אלא לפי מהות ההסכם שבין שני הצדדים[1]: כאשר השכר משולם בהתאם למשך זמן העבודה - מוגדר העובד כפועל[2], גם אם הוא עובד מהבית ויכול לבחור את שעות עבודתו[3]. כאשר השכר משולם על פי תוצאת העבודה[4] - מוגדר העובד כקבלן, גם אם ההתקשרות הוגבלה בזמן, והקבלן התחייב ללוח זמנים קשיח[5] (למקרי ביניים ראו בהערות שוליים[6]).

מהגדרה זו עולה כי על פי ההלכה פועל זכאי לשכר על הזמן שהקדיש לעבודתו, גם אם לא השיג כל תוצאה, ובלבד שעשה את המוטל עליו, לא התרשל ולא התבטל. לעומתו קבלן זכאי לשכר מלא או חלקי רק אם סיפק את התוצאה המבוקשת באופן מלא או חלקי, יהיה זה שירות או מוצר. אולם, לא יהיה זכאי לשכר אם לא הגיע לתוצאה, גם אם השקיע את כל מרצו וזמנו בניסיון (הכושל) להשיג את התוצאה המבוקשת.

מרבית ההלכות חלות על פועל ועל קבלן באופן שווה, אולם ישנן הלכות, כגון אלו הנוגעות לזכות להתפטר[7], בהן יש להבחין בין קבלן ופועל. בהלכות בהן אין הבדל בין קבלן ופועל קראנו בספר לנותן השירות בשם "עובד". במקום בו קיים הבדל, קראנו לעובד בשם המציין את מעמדו ההלכתי: "קבלן" או "פועל".

לשם ההמחשה נביא מספר דוגמאות לפועל ולקבלן.

פועל - עובד קבוע בשכר חודשי או עובד זמני בשכר חודשי, יומי או שעתי, כגון, מורה פרטי המקבל שכר על שעת הוראה, מרצה המקבל שכר לפי שעות ההרצאה, פועל בניין המקבל שכר יומי.

קבלן – בעל מלאכה הגובה תשלום על ביקור ללא קשר למשכו, כגון, חשמלאי או שרברב, מכונאי רכב הגובה תשלום לפי התיקון שבוצע[8], עיתונאי המקבל תשלום לפי אורך הכתבה שפורסמה ללא קשר למשך הזמן בו נכתבה, קבלן בניין הגובה תשלום ללא קשר למשך הזמן בו עבד או העסיק אחרים.

נציין כי פועל[11], קבלן ומעסיק יכולים להיות גם תאגיד, כגון, חברה בע"מ או עמותה[12]. כמו כן, יתכנו מערכות יחסים מורכבות של העסקה עקיפה, בהן מקבל השירות משלם לספק שירותים, אך את השירות הוא יקבל מעובד של הספק. בכל אחת ממערכות יחסים אלו, בין המקבל והספק, בין המקבל והעובד, ובין העובד והספק, יש לבחון את טיב מערכת היחסים לפי הקריטריונים שקבענו[13].

[1] תוספתא בבא מציעא ז, ג; רמ"א חו"מ שלג, ה: "שכר עצמו לזמן, יש לו דין פועל; אבל אם שכר עצמו ללמוד ספר או חצי ספר, יש לו דין קבלן".

[2] ראו שו"ת מהריא"ז ענזיל, טו. לדעתו גם אם מספר שעות העבודה לא הוגדר מראש, אלא הוגדרה תוצאה רצויה עבורה יקבל העובד שכר לפי מספר שעות העבודה אותן עבד, יוגדר העובד כפועל.

[3] ראו שו"ת תרומת הדשן א, שכג. ועיינו בהערה להלן שיש החולקים בדבר.

[4] הכוונה היא לתוצאה הסופית הדרושה למעסיק. אולם תשלום לפי מספר פעולות שבוצעו על ידי העובד יגדיר אותו כפועל, ראו בבא קמא צט ע"א; רש"י שם, ד"ה לבטושי; שו"ת אבני נזר חו"מ נב. לדוגמה, קלדנית המקבלת תשלום לפי מספר ההקלדות דינה כפועל, לעומתה נהג מונית הנוקב מחיר ליעד מסוים דינו כקבלן.

[5] ערוך השולחן חו"מ שלג, יז.

[6] יש מן הפוסקים שהגדירו את ההבדל שבין פועל וקבלן על פי מידת גמישות שעות העבודה של העובד. לדעתם עובד המחויב לעבוד בשעות מוגדרות ייחשב לפועל, גם אם שכרו משולם לפי תוצאה, ראו פסקי דין רבניים ג, עמ' 272 ואילך. מאידך, עובד שקיבל גמישות מלאה בשעות עבודתו ייחשב לקבלן, גם אם בסופו של דבר שכרו ישולם לפי שעות ראו חכמת שלמה חו"מ שלג, ג. למעשה בכל מקרה בו תהיה סתירה בין הגדרה זו להגדרה המקובלת יש להתייעץ עם פוסק הלכה.

[7] השלכות נוספות שיידונו לקמן: חישוב השכר במקרה של התפטרות, דיני אונאה, חיוב העובד והמעסיק בנזקים שגרמו זה לזה ועוד.

[8] אף שבחשבונית של המוסך מופיע תשלום על שעות עבודה, בסופו של דבר התשלום הוא על תוצאה מסוימת.

[9] ניסוח מדויק יותר של "המבחן המעורב" נכתב על ידי שופט בית הדין לעבודה, שמואל טננבוים, מופיע בספרי, כתר י: דיני עבודה במדינת ישראל על פי ההלכה, עמ' 55-54.

[10] לדוגמה, נהג מונית אינו זכאי לזכויות סוציאליות של עובד מהנוסע על אף שהוא מוגדר על פי ההלכה כפועל, מאידך מנקה של בית משותף המקבלת תשלום כולל על כל הבניין, זכאית לזכויות סוציאליות מוועד הבית אף שמבחינה הלכתית היא מוגדרת כקבלן.

[11] חברה בה הבעלים עובדים בעצמם ומתחייבים לעבוד בשעות מסוימות תיחשב לפועל.

[12] הרב עדו רכניץ והרב אלעזר גולדשטיין, נייר עמדה מספר 12: מעמדה ההלכתי של חברה בע"מ.

[13] לדוגמה, קשיש מעסיק עובד סיעודי ומשלם את שכרו לחברת כוח אדם. העובד הסיעודי הוא פועל של הקשיש, אשר הקשיש והחברה מחויבים לשלם את שכרו. לעומת זאת שומר בבית ספר בירושלים המועסק באמצעות חברת שמירה הוא פועל של החברה וזו תיחשב לקבלן של עירית ירושלים. וראו להלן פרק י סעיף ו, בעניין הלנת שכר עובדי קבלן.