ילדים שיחקו בכדור ואחד השכנים נפגע

ילדים שרגילים לשחק בחצר מסויימת והשכנים לא מחו בהם- פטורים מלשלם על נזק שנגרם לאחד השכנים שעבר שם. בין אם הם מעל גיל בר מצווה ובין אם הם מתחתיו.
tags icon תגיות

נזק ממשחק בכדור בחצר בית משותף

 השאלה

ילדים שיחקו ליד בנין התלמוד תורה ובאותו בנין יש גם דירות של משפחות אז ילד אחד בטעות בלי כוונה בעט כדור לשער ובדיוק עבר שם אדם, והכדור פגע בו. השאלה האם הילד חייב לשלם את הנזק או פטור?

תשובה

הילד פטור.

א. 'הוציא הלה את ראשו'

אם הילד בעט בכדור בשעה שלא היה שם אף אחד ורק אחרי הבעיטה נכנס הניזק לאותו המקום ונפגע- הגמרא במסכת ב"ק לג ע"א אומרת ש"מי שיצתה אבן מתחת ידו, והוציא הלה את ראשו וקיבלה- פטור ומכריעה הגמרא לבסוף שפטור אפילו מתשלומי נזק (לא לכל השיטות בראשונים, אך כך פוסק השו"ע סימן תכ סעיף ל).

מה הטעם לכך שהוא פטור?

לדעת הב"ח[1] המזיק אנוס לפי שלא היה יכול לדעת בשעת הזריקה שיש מי שיוציא את ראשו. הב"י ביאר שזו גזרת הכתוב והחזון יחזקאל[2] הסביר את גזרת הכתוב, שהפטור הוא כיוון שישנה גזרת הכתוב שהמכה צריכה להיות ראויה להזיק משעת יצירתה.

נפקא מינא בין ההסברים, מה הדין במקרה בו זרק אבן ברשות הרבים והוציא הניזק את ראשו וקיבלה. לדעת הב"ח הוא לא אנוס כיוון שהיה צריך להעלות על דעתו שיהיו אנשים ברשות הרבים, ונראה שיהיה חייב. לעומת זאת אם מדובר על גזרת הכתוב כיוון שבשעת הזריקה לא היה אדם, המזיק פטור[3].  לפיכך לא ניתן להוציא מידי המזיק.

 

ב. היה שם בשעת הבעיטה

אם מדובר על מקום שנוהגים בו שילדים משחקים בו, והילד בעט בכדור בזמן שכבר הניזק היה במקום שיכול להיפגע ממנו ורק הילד לא שם לב בלהט המשחק, למרות שלא מדובר על מגרש משחקים מסודר מצד אחד, ומצד שני מקום שכנראה הילדים נוהגים לשחק בו, והשכנים לא מחו בהם למרות שאנשים נוהגים ללכת שם, נראה שזה מוגדר כ'זה ברשות וזה ברשות' ובמקרה שלא ראו זה את זה או ידעו זה בזה- פטור[4], כיוון שהילד לא פשע (הפוסקים אומרים שאם פשע דומה הדבר לכוונה להזיק וחייב). 

אם השכנים לא הסכימו לכך גם לא בשתיקה, הרי זה מקום שלא מיועד כלל למשחק, ואז הילד נחשב שלא ברשות, והוא חייב.

 

ג. 'פגיעתן רעה'

אם מדובר על ילד פחות מגיל בר מצווה, אמרו חז"ל: "חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה החובל בהן חייב והם שחבלו באחרים פטורין" (משנה ב"ק פרק ח משנה ד). ואם כן הקטן פטור. ואע"פ שיש המחייבים את האבא לשלם מדין חינוך או את הקטן לשלם אחרי שיגדל[5], במקרה פה שלא מדובר על פשיעה גמורה, ספק אם ניתן לחייבו בתשלום.

 

[1] חושן משפט סימן תכא בדעת הרמב"ם.

[2] ב"ק פק א הלכה ב בחידושים, וכ"כ בשיעורי ר' שמואל ב"ק דף יט

[3] ראו שערי צדק י עמודים 91-92.

[4] חושן משפט סימן שעח סעי' ז.

[5] עי' במאמרו המצוין של ידידנו הגר"נ חי בתחומין לד בעניין קטן שהזיק. 

הדפיסו הדפסה