נזק ממשחק בכדור בחצר בית משותף

 השאלה

ילדים שיחקו ליד בנין התלמוד תורה ובאותו בנין יש גם דירות של משפחות אז ילד אחד בטעות בלי כוונה בעט כדור לשער ובדיוק עבר שם אדם, והכדור פגע בו. השאלה האם הילד חייב לשלם את הנזק או פטור?

תשובה

הילד פטור.

א. 'הוציא הלה את ראשו'

אם הילד בעט בכדור בשעה שלא היה שם אף אחד ורק אחרי הבעיטה נכנס הניזק לאותו המקום ונפגע- הגמרא במסכת ב"ק לג ע"א אומרת ש"מי שיצתה אבן מתחת ידו, והוציא הלה את ראשו וקיבלה- פטור ומכריעה הגמרא לבסוף שפטור אפילו מתשלומי נזק (לא לכל השיטות בראשונים, אך כך פוסק השו"ע סימן תכ סעיף ל).

מה הטעם לכך שהוא פטור?

לדעת הב"ח[1] המזיק אנוס לפי שלא היה יכול לדעת בשעת הזריקה שיש מי שיוציא את ראשו. הב"י ביאר שזו גזרת הכתוב והחזון יחזקאל[2] הסביר את גזרת הכתוב, שהפטור הוא כיוון שישנה גזרת הכתוב שהמכה צריכה להיות ראויה להזיק משעת יצירתה.

נפקא מינא בין ההסברים, מה הדין במקרה בו זרק אבן ברשות הרבים והוציא הניזק את ראשו וקיבלה. לדעת הב"ח הוא לא אנוס כיוון שהיה צריך להעלות על דעתו שיהיו אנשים ברשות הרבים, ונראה שיהיה חייב. לעומת זאת אם מדובר על גזרת הכתוב כיוון שבשעת הזריקה לא היה אדם, המזיק פטור[3].  לפיכך לא ניתן להוציא מידי המזיק.

ב. היה שם בשעת הבעיטה

אם מדובר על מקום שנוהגים בו שילדים משחקים בו, והילד בעט בכדור בזמן שכבר הניזק היה במקום שיכול להיפגע ממנו ורק הילד לא שם לב בלהט המשחק, למרות שלא מדובר על מגרש משחקים מסודר מצד אחד, ומצד שני מקום שכנראה הילדים נוהגים לשחק בו, והשכנים לא מחו בהם למרות שאנשים נוהגים ללכת שם, נראה שזה מוגדר כ'זה ברשות וזה ברשות' ובמקרה שלא ראו זה את זה או ידעו זה בזה- פטור[4], כיוון שהילד לא פשע (הפוסקים אומרים שאם פשע דומה הדבר לכוונה להזיק וחייב). 

אם השכנים לא הסכימו לכך גם לא בשתיקה, הרי זה מקום שלא מיועד כלל למשחק, ואז הילד נחשב שלא ברשות, והוא חייב.

ג. 'פגיעתן רעה'

אם מדובר על ילד פחות מגיל בר מצווה, אמרו חז"ל: "חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה החובל בהן חייב והם שחבלו באחרים פטורין" (משנה ב"ק פרק ח משנה ד). ואם כן הקטן פטור. ואע"פ שיש המחייבים את האבא לשלם מדין חינוך או את הקטן לשלם אחרי שיגדל[5], במקרה פה שלא מדובר על פשיעה גמורה, ספק אם ניתן לחייבו בתשלום.