פניה לערכאות במקרה של תרמית

שלום וברכה. גרושתי שכרה דירה והגישה תביעה לביה"ד לחיוב בדמי מדור. לאחר הבירור נמצא שהחוזה שהוגש פיקטיבי, והחתום בו כבעל הדירה, אינו הבעלים האמיתי של הדירה, אלא קרוב משפחתה של גרושתי, מה שמעלה חשד סביר שהדירה הושכרה בסכום נמוך מהמופיע בהסכם הפיקטיבי, ונעשתה כאן קנוניא בכדי להוציא ממני סכומים יתירים. האם מותר לפנות לבית משפט על מנת לדרוש שהחתום על ההסכם הפיקטיבי יישלח לפוליגרף בחשד להונאה, ואם יתברר שאכן נעשתה כאן הונאה, למצות עמו את הדין בתביעה לקבלת פיצויים?

תשובה

חשד להוצאת דבר במרמה מצריך תלונה למשטרה ולא פניה לבית משפט.

א. אם תביעת המדור מתנהלת בבית הדין הרבני, הדיינים יגידו לך מה לעשות.  

ב. אם בית הדין הרבני לא מעורב, הכלל בפניה למשטרה הוא שאם לבית הדין אין כח לחקור ולהעניש בתחום מסויים מותר לפנות למשטרה (ראו כתב עת הישר והטוב כרך ד תשמ"ו עמו' מד-נט ובעיקר עמו' נו). 'הוצאת דבר במרמה' זהו תחום שלבית הדין אין יכולת לחקור, רק למשטרה, ולכן מותר לפנות אל המשטרה והיא תנהל הליך פלילי אם יהיו לך ראיות טובות מאוד.