בר מצרא בקניית דירה כדי להצמידה לחנות

השאלה

שלום אני רוצה לקנות דירה של סבתא שגרה סמוך לחנות שלי ונפטרה והילדים רוצים למכור את הדירה ויש איזה נכד שרוצה לתווך למישהו את הדירה אז רציתי לשאול אם בגלל שאני נמצא בקרבת המקום אם יש לי דין של בר מצרא או לא ואני יוסיף שהיה תקופה ששכרתי את הדירה הזאת והשתמשתי איתו בתור מחסן השאלה אם יש לי זכות קדימה או לא

התשובה

דין בר מצרא מבוסס על הפסוק ועשית הישר והטוב (ב"מ קח) ונאמר בגמרא בעיקר בנוגע לשדות סמוכים.

נחלקו הראשונים האם ישנו דין בר מצרא בבתים (רא"ש ב"מ פרק ט, סימן לד בשם ר"ת, ורמב"ם פי"ג ה"ד; העיטור אות מ מכירת קרקעות; שו"ת הרשב"א ח"ב סי' קמה; שו"ת הריב"ש סי' תקא ועוד ראשונים), ולהלכה נפסק בשו"ע חושן משפט (קעה,נג) שיש דינא דבר מצרא בבתים. הראשונים הוסיפו, שיש דינא דבר מצרא בבתים דווקא כאשר יכול לחבר את שני הבתים לשימוש אחד על ידי פתח (הנמ"י ב"מ סה: מדפי הרי"ף בשם הרשב"א), או ששתי הדירות יהיו מכלול אחד ע"י חצר משותפת, או יכול להשתמש בבית אחד כמגורים ובבית אחר כמחסן וז"ל הב"י: "יכול להשתמש בית אחד מהבתים בעצים ושמן ויין ודברים הצריכים לבית, ובבית אחר לדירתו" (סימן קעה). פתחי חושן (שותפים ומצרנות עמוד 345 הערה סא) הסביר את דברי הב"י בנוגע למציאות זמננו שכל מקרה בו יש חדר מדרגות משותף המחבר בין הדירה והמחסן נקרא מצרן. ועל כן אם המציאות בשאלתך היא כזאת יש בסיס לדינא דבר מצרא.

על כן יש לבחון במקרה שלך האם כך הם פני הדברים.  מצד שני כתבו הפוסקים שאם לקונה אין דירה ולמצרן יש דירה אין דין בר מצרא כיוון שאין זה ישר וטוב שלמצרן יהיו שתי דירות וללקוח אף לא אחת (רמ"א סימן קעה,מט בשם או"ז ועיין פת"ש סקכא בשם רשמי שאלה נה). וישנן עוד הגבלות רבות בדין זה שצריכות להתברר ע"י בית דין.

לגבי שכירות- כתבו הפוסקים שהשוכר בית קודם לאחרים (עיין פרטי הדינים סימן קעה סעיפים סב-סג), אבל רק כל עוד לא הסתיימה תקופת השכירות. ובנדון שלנו משמע מהשאלה שהייתה שכירות בעבר ונסתיימה.

לכן נראה למסקנה שאין לבעל החנות הסמוכה דין מצרנות לדירה הנמכרת, אלא אם כן הן סמוכות כאמור לעיל, ובכפוף למגבלות של דין בר מצרא המופיעות בהלכה, ואז יש לגשת לדין תורה במעמד שני הצדדים ולשמוע את טענותיהם.

נערך ע"י הרב עמוס ראבילו והרב חיים בלוך