תגיות
ירושה
תוקף מינוי מוטב בקופת גמל והיחס בינו לבין צוואה על פי דין תורה
שאלה
תוקף מינוי מוטב בקופת גמל והיחס בינו לבין צוואה על פי דין תורה
שאלה
אדם מינה את אחד מבניו כמוטב בקופת הגמל שלו, כך שלאחר פטירתו יועברו אליו הכספים שבקרן. בצוואתו הכללית ציווה את יתר רכושו, ובכלל זה כספים, זכויות, פנסיה וקרנות, אך החריג במפורש נכסים הרשומים על שם מוטב שיקבלם לאחר פטירתו.
האם מינוי המוטב תקף על פי דין תורה, והאם הוא חל גם על ההפקדות והרווחים שיצטברו בקרן בעתיד? האם יש משמעות לכך שהמוטב הוא בנו הבכור? האם הצוואה מחזקת את תוקף המינוי? ואם המינוי אינו תקף, האם ניתן לתקנו ללא שינוי הצוואה?
תשובה
משתי סיבות נראה שהכספים שייכים למוטב ואינם נכללים בדיני ירושה:
א. מצוה לקיים דברי המת. בגמרא (גיטין יד:) נאמר דין זה, ובמקרה שלפנינו הכספים הושלשו ביד שליש (הבנק או מנהל קופת הגמל). לפיכך, לדעת השולחן ערוך (חושן משפט רנב, ב, על פי שיטת התוספות), יש לקיים את דברי המת.
כך כתב בפתחי חושן (ירושה ואישות, פרק א, הערה סה): "ומכיון שבפתיחת החשבון צוה לתת לפלוני ולא ליורשיו עפ"י ד"ת, יש בזה עכ"פ משום מצוה לקיים דברי המת... ורשאים המורשים לכך לקבל המעות כצווי המת".
בהמשך מביא הפתחי חושן את דברי האגרות משה (חושן משפט סימן יז), שמהם משמע שחולק על כך, ומבחין בין רישום מוטב ללא כוונת הקנאה לבין מקרה שבו הייתה כוונה מפורשת להעניק לו את הכספים. עוד מוסיף הפתחי חושן הסתייגות: אם שינו את שמות המוטבים לאחר ההפקדה, יש מקום לחשוש שאין כאן דין מצוה לקיים דברי המת, ונשאר בצ"ע.
ב. הקנאת הכספים למוטב מכוח מנהג המדינה (סיטומתא). ניתן לראות ברישום המוטב הקנאה של דבר שלא בא לעולם, שתחולתו מכוח מנהג המדינה ודין סיטומתא. לפי דרך זו, ניתן להקנות למוטב גם את הכספים שיצטברו בקרן בעתיד, ואף אם מינויו נעשה לאחר ההפקדה. (ראו פסק דינו של הרב צבי יהודה בן יעקב, תיק 632, פרק ח, https://www.psakim.org/Psakim/File/632 )
הרשמו לקבלת עדכונים