תגיות
שכנים
אנו מתגוררים בבית משותף. במהלך השנים מספר שכנים בקשו להרחיב את דירתם, ולצורך כך נזקקו להסכמת השכנים וחתימתם. בכל מקרי ההרחבה הנ"ל לא נגרם נזק או פגיעה לרכוש של אחד מהשכנים האחרים. כאשר היה שימוש בשטח משותף פורמאלי, כמו חלל גג רעפים, שלאחרים לא הייתה כל אפשרות שימוש מעשית בו, אף הוצעה תמורה כספית. יש לציין שבמקרים הנ"ל, השכנים הביעו את הסכמתם ואפשרו לשכן המבקש את הרחבת דירתו. מה שנראה היה כ"זה נהנה וזה לא חסר".
לאחרונה פנה שכן נוסף בבקשה להסכמת השכנים להרחבת דירתו, אלא שהפעם הרחבת דירתו תיעשה על בסיס פלישה לגינתה של משפחה אחרת (בניית עמודים, הצללת הגינה וכדומה). מטבע הדברים, הדבר עורר את התנגדות השכן שעלול היה להיפגע כתוצאה מהבניה.
לשכן המבקש הוצעה פשרה, שאמנם תקטין את שטח ההרחבה, אך לא תפגע בשכנים האחרים. אולם הוא סרב להצעת הפשרה בטענה שהרחבה במגבלות הפשרה אינה כדאית עבורו מבחינה כלכלית. יתר על כן הוא בא בתביעה מוסרית כלפי הדיירים האחרים שהרחיבו, ותבע מהם לחתום על אישור ההרחבה שלו, כתמורה לחתימה שנתן להם בעבר כשרצו להרחיב את דירתם. מאחר שחתימתם הייתה עלולה לגרום נזק לשכנים אחרים, הם הביעו את הסכמתם לחתום אך ורק לאחר שתושג הסכמה עם השכנים שעלולים להיפגע. שאלותי הם:
א. האם חייבים השכנים לחתום על סמך נכונותו של השכן בעבר לחתום עבורם על הרחבת דירתם, או שמא הדבר אסור, כיוון שבכך עלול להיגרם נזק לשכן אחר, וצריכים הם להתנות את הסכמתם בכך שתושג פשרה עם השכן שחש נפגע?
ב. גם אם אסור לשכנים האחרים לחתום על בקשה זו, האם הם בבחינת בעלי חוב כלפי השכן שחתם עבורם בעבר, וצריכים לפצותו מבחינה כספית עבור החתימה שלו, או שמא החתימה אינה יוצרת חבות ממונית רגילה?
ג. האם הנזק הנגרם לשכן על ידי אי החתימה יוגדר כ"גרמא בניזקין", ואם כן, מה יהיה דינו בדיני אדם ובדיני שמים?
ד. האם לעובדה שהמשפחה המבקשת את ההרחבה היא משפחה במצוקה, ישנה השלכה על חובתם לחתום לשכן המבקש, מדין חסד, גם אם הדבר יפגע בשכן האחר. או שאין הם "יכולים לעשות סחורה בפרתו של חבירו". כלומר, אינם יכולים לזכות במצוות גמילות חסדים על גבו של שכנם שחש עצמו נפגע. (למותר לציין שבגלל מצבה של המשפחה נעשו ניסיונות רבים לפתור את העניין אך ללא הצלחה ממשית) אנו פונים אליכם בשאלות אלו, כשאנו, איננו מבקשי היתר הבניה ואף איננו הצד הנפגע. נשמח אם תוכלו להורות לנו מה חובתנו ההלכתית. אנו פונים בשאלה אליכם ולא פונים לדין תורה משום שהדרך לפנות לדין תורה במקרה הנ"ל, בשלב זה – בעייתית, ועלולה להחריף את האווירה שטעונה ממילא.
א. אם הסכמת השכנים תעניק לשכן שמעוניין להרחיב את דירתו זכויות בנייה שפוגעות בשכן מסוים בניגוד להלכה – בוודאי שאין היתר להסכים לבנייה כזו. אם אין בהסכמת השכנים נזק – מותר לחתום (וראוי לומר לשכן המרחיב שעליו להימנע מפגיעה בשכנים האחרים).
מתוך הנחה שאין נזק בחתימה, השאלה היא האם יש חובה לחתום בתמורה[1] להסכמת השכן בעבר? הרב ח"ש שאנן (תחומין יט, עמ' 65) העלה שיש מקום לדרוש הסכמה כזו מהשכנים האחרים. הרב איתמר ורהפטיג (הערות עורך בתחומין, שם, עמ' 66) סבור שניתן לדרוש זאת רק במקרה שהיתה העברת בעלות בקרקע על ידי ההסכמה. כאשר מדובר על בנייה במרפסת אין העברת בעלות, לעומת זאת, לצורך בנייה בשטח המשותף או לניצול אחוזי בנייה נדרשת יש העברת בעלות מהשכנים השותפים אל אחד הדיירים.
ב. לדעת הרב שאנן חתימת השכן בעבר יכולה להיחשב כהנאה ממונית, אך כפי שכתבנו, כבר השיג עליו הרב ורהפטיג במקרה שלא היתה העברת בעלות. כמו כן הדברים מתבססים על אומדן דעתם של השכנים שהסכימו להרחבה בתנאי שיוכלו להרחיב בעצמם, ולכן נדרש אומדן דעת ברור וגמור כדי לאפשר תביעה. מעבר לכך, אם ההתנגדות לחתום נובעת מפגיעה בלתי-מוצדקת על פי ההלכה באחד השכנים, אזי אין לבוא אליהם בתביעה כיון שמצידם הם אינם מתנגדים.
ג. בוודאי שאין בזה איסור של נזק.
ד. העושה "לפנים משורת הדין" משובח ובמיוחד נדרש לכך העשיר (שולחן ערוך חו"מ יב, א; בפתחי תשובה). אלא שזו החלטה של המשפחה הנפגעת, האם להיענות לבקשת השכן להרחיב דירתו, ואפילו "לפנים משורת הדין" אין לדרוש מהם כאשר ההרחבה פוגעת בהם. לגבי השכנים האחרים, בוודאי שאסור לעשות חסד שיפגע באנשים אחרים.
[1] יש הסבורים שכאשר מדובר בבנייה על שטח משותף אין חובה לחתום על הסכמה להיתר בנייה: שו"ת שבט הלוי ח, רצט; עמק המשפט ג, סימן א; משכן שלום עמ' תרסב. לעומת זאת, הרב ח"ש שאנן, תחומין יט עמ' 61, כתב שלא ניתן להתנגד; ובמשכן שלום עמ' תרעט, כתב שעל פי הנהוג במקום שאין פגיעה בשכנים אין להתנגד. וראו עוד פתחי חושן נזיקין פרק יג, הערה א, בסופה.
הרשמו לקבלת עדכונים