אורות החושן: דיני הרכב - הספר לקראת הדפסה
פרק א: לקראת קניית רכב
א. ט. רכב שנמצאו בו פגמים – ביטול המכר
לסעיף הקודם 
כאשר אחרי המכירה מתגלה ברכב פגם מהותי, או פגם שאינו ניתן לתיקון קובעת ההלכה, כאמור, כי זכותו של הקונה לדרוש את ביטול העסקה[1]. אם הקונה רוצה לבטלה עליו להחזיר את הרכב למוכר, והמוכר יחזיר לו את מלוא התשלום שקיבל. בנוסף לכך על המוכר להחזיר לקונה גם את אגרת העברת בעלות, אם שולמה על ידי הקונה, אלא אם כן המוכר עצמו לא ידע מהפגם[2].
אם בוצעה כבר העברת בעלות והרכב נרשם על שם הקונה, יש לעשות העברת בעלות נוספת ולרשום אותו מחדש על שם המוכר. המוכר הוא שיאלץ לספוג את הירידה בערך הרכב עקב הוספת בעלויות להיסטוריית הבעלויות של הרכב[3].
כאשר לא מדובר רק בפגם ברכב, אלא שהרכב שנמכר כלל אינו אותו רכב עליו סיכמו הצדדים, כגון שמדובר ברכב מדגם אחר או משנתון אחר, תעמוד גם למוכר זכות ביטול העסקה[4].
ההלכה אינה מגבילה בזמן את היכולת לדרוש את ביטול העסקה בטענת פגם, ובלבד שהפגם לא ניתן לאיתור בקלות. אולם אם הקונה המשיך לנסוע ברכב אחרי איתור הפגם, ולא הודיע שברצונו לבטל את העסקה[5], יש להניח כי הוא מחל על הפגם ולאחר זמן התחרט מסיבה אחרת, והוא לא יוכל לדרוש שוב את ביטול העסקה[6]. יחד עם זאת, אם הפגם התגלה באמצע נסיעה, הקונה רשאי לנסוע ברכב עד שיגיע לביתו ונסיעה זו כשלעצמה לא תמנע ממנו לדרוש את ביטול המקח[7].
אם מדובר בפגם שניתן לאיתור בקלות יחסית על ידי הקונה[8], כגון, במבט בלתי מקצועי חיצוני על הרכב, בקריאת רישיון הרכב, או בנסיעה קצרה ברכב, הוא לא יוכל להוות עילה לביטול המקח לאחר זמן[9]. משום שיש להניח כי הקונה ראה את הפגם ומחל עליו, ולאחר זמן התחרט וביקש לבטל את העסקה מסיבות אחרות[10].
לעומת זאת אם מדובר בתקלה שרק מכונאי מסוגל לאתר, או שגילויה כרוך בהוצאה כספית[11] הקונה יוכל לדרוש את ביטול העסקה גם לאחר זמן. כמו כן, אין להגביל את אפשרות ביטול העסקה במקרה בו המוכר הטעה את הקונה והקונה השתכנע שאין צורך לבדוק כלל[12].
אחרי ביטול העסקה והחזרת הרכב, על הקונה לשלם עבור השימוש שעשה ברכב בתקופה בה החזיק ברכב, אשר בדיעבד הסתבר שכלל לא היה שלו[13]. סכום זה אמור לגלם את מידת ההנאה שהפיק הקונה מהרכב באותה התקופה (האופן בו יש לחשב את מידת ההנאה מובא בהערה)[14].
[1] שולחן ערוך חו"מ רלב, ג.
[2] שולחן ערוך חו"מ רלב, כא.
[3] רמב"ם מכירה טז, ו-ז; שולחן ערוך חו"מ רלב, יג-יד. ראו פסק דין של בית דין נתיבות המשפט, אתר פסקים, פס"ד מס' 447. באופן עקרוני על פי סעיף 27.ב(ב) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), היות שהרישום אינו הוכחה לבעלות אלא רק יוצר חזקת בעלות, ניתן לשמור על ערך הרכב ולוותר על העברת הבעלות, אם המוכר יחתום על מסמך אותו ימסור לקונה בו הוא מצהיר בכתב ידו ובחתימתו כי למרות העובדה שהקונה רשום כבעלים ברישיון הרכב, המוכר הוא הבעלים והוא מתחייב לשלם כל קנס או אגרה שיחויב בהם הקונה מכוח היותו רשום כבעלים. אולם למעשה הדבר אינו מקובל, היות שבמקרה של חיוב קנס יוטל על הקונה נטל ההוכחה אותו יידרש להרים בבית המשפט, ולפיכך לא ניתן לחייב את הקונה להסכים לכך.
[4] שולחן ערוך חו"מ רלג, א.
[5] אם הקונה הודיע על קיומו של הפגם ועל רצונו לבטל את העסקה, גם אם טעה ולא הפסיק מיד להשתמש בו, אין הכרח לראות בכך מחילה על זכותו לבטל את המקח, ערוך השולחן חו"מ רלב, ד.
[6] רמב"ם מכירה טו, ג; שולחן ערוך חו"מ רלב, ג.
[7] ארחות משפט נתיב לב, יז, מובא בפתחי תשובה חו"מ רלב, א. באופן דומה כתב נתיבות המשפט רלב, א ד"ה ונראה, כי אם הקונה ניסה לתאם מועד להחזרת הרכב אך לא עלה בידו בשל עיכובים התלויים במוכר, והשבתת הרכב עד החזרתו כרוכה בהפסד ממוני הוא רשאי להשתמש בו עד להשבתו למוכר.
[8] שו"ת שבות יעקב ג, קסט; פתחי תשובה חו"מ רלב, א.
[9] מגיד משנה מכירה, טו, ג. כך נקבע גם בסעיפים 15-13 לחוק המכר (תשכ"ח). ועיינו במשנה למלך, שם, הסבור כי דעה זו נדחתה על ידי הרמב"ם. סברה זו שנויה במחלוקת הפוסקים - ראו הרב מרדכי חיים לבטון, נוכח השולחן, חו״מ טו. אולם למעשה יש להכריע כדעת המגיד משנה לאור דברי הפוסקים הסבורים שכאשר קיימת מחלוקת בהלכה וחוק המדינה מתאים לאחת השיטות, יש להכריע על פי חוק המדינה (ראו לעיל הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.).
[10] ע"פ סמ"ע רלב, י.
[11] כסף הקדשים רלב, ג.
[12] פתחי חושן אונאה יג ט, הערה טו.
[13] שולחן ערוך חו"מ רלב, טו.
[14] סכום זה אינו זהה לעלות השכרת רכב זה, אלא נעשה באמצעות חלוקת מחיר העסקה, במספר הקילומטרים אותו ניתן היה לנסוע עוד ברכב, כפול מספר הקילומטרים שנסע הקונה. לדוגמה: רכב נמכר במחיר של 30000 ₪ בקילומטרז' 200000 ק"מ, להערכת המוסך סביר שניתן היה להשתמש בו עוד 100000 ק"מ, והקונה נסע 1000 ק"מ. במקרה זה שיעור ההנאה של הקונה הוא 300 ₪. אופן החישוב אינו אמור להביא בחשבון את ירידת ערך הרכב בשל השימוש בו, רמב"ם מכירה טז, ו-ז; שולחן ערוך חו"מ רלב, יג-יד. לכן הוא אינו לוקח בחשבון את הבלאי הנגרם לרכב או את החלק היחסי של תחזוקת הרכב השוטפת ממנו נהנה הקונה בשימוש זה.