אורות החושן: דיני הרכב
פרק א: לקראת קניית רכב
א. ז. בדיקה לפני קנייה
לסעיף הקודם 
בחלק מהעסקאות למכירת רכב משומש מבקש הקונה לקחת את הרכב למכון בדיקה אשר יבדוק את מצבו המכני של הרכב ויגלה פגמים נסתרים ברכב. אין הכוונה בהכרח לפגמים שהוסתרו במתכוון על ידי המוכר שכן בהחלט ייתכן שיש פגמים שנסתרים גם מעיני המוכר שמכיר רק את התקלות שהתגלו כבר ולא את התקלות שטרם התגלו. בדיקה זו חשובה גם מבחינת ההלכה שכן היא מסייעת למוכר להימנע מאונאה, פוטרת אותו מן החובה ההלכתית לדווח בעצמו על פגמים[1], ומונעת במידה רבה[2] טענות וסכסוכים שעשויים להתגלע עם גילוי פגמים כאלו ואחרים אחרי המכירה[3].
על הבדיקה משלם מזמין הבדיקה, בדרך כלל הקונה, והמכון פועל מכוחו ובשליחותו. אף על פי כן, אם במהלך הבדיקה אירע נזק לרכב על ידי עובדי המכון, הקונה אינו חייב לשלם על הנזק אלא המכון[4].
מכון הבדיקה נושא באחריות מקצועית כלפי הקונה. אם המכון לא ערך את הבדיקות המקובלות במכוני הבדיקה, או שערך אותן באופן רשלני ומשכך לא איתר פגם כזה או אחר[5], או שאיתר את הפגם אך מסיבה כלשהי לא דיווח עליו לקונה, המכון יישא בנזק שנגרם לקונה אם כתוצאה מכך הוא רכש רכב פגום[6].
כיוון שהמכון פועל בשליחותו של הקונה ועבורו, את דו"ח הבדיקה בו מפורט מצב הרכב יקבל הקונה. אם הקונה החליט לקנות את הרכב כדאי לו לשמור את דו"ח הבדיקה ברשותו שכן הדבר עשוי לסייע לו במכירת הרכב בעתיד, וכמו כן לאפשר לו לממש את האחריות על הבדיקה אם יהיה צורך בכך[7]. אם הקונה מחליט שלא לקנות את הרכב, הרי שהוא לא צריך עוד את דו"ח הבדיקה על רכב שאינו מעוניין בו. במקרה זה המוכר עשוי לבקש את דו"ח הבדיקה כדי לדעת מה מצב הרכב ולהקל עליו את מכירתו בעתיד. הואיל ובהחזקת הדו"ח אין כל תועלת לקונה, וייתכן שלמוכר תצמח תועלת ממנו, מוטלת על הקונה חובה מוסרית למסור את הדו"ח למוכר ללא תשלום מדין 'כופין על מידת סדום'[8].
[1] ראו לעיל, סעיף ו. כמובן, למעט דברים שאינם עשויים להתגלות בבדיקה, כגון תאונה שהרכב עבר הגורמת לירידת ערך כזו או אחרת גם לאחר התיקון הטוב ביותר. וראו דוגמאות נוספות בהערה הבאה.
[2] יש להעיר כי על פי בדיקות שערכנו הבדיקה הנעשית במכוני הבדיקה השונים היא בדיקה חיצונית, מכשירנית וממוחשבת. בבדיקה זו לא ניתן לעמוד על פגמים פנימיים שלא ניתן לראותם בעין מקצועית כלפי חוץ ואשר לא הייתה להם השפעה ברגע הבדיקה על ביצועי הרכב, כגון ראש מנוע. כמו כן הבדיקה אינה יכולה בהכרח לגלות זיופים שנעשו ברכב באופן מקצועי. כמו כן, ישנם רכיבים שכלל לא נבדקים כגון מזגן הרכב.
[3] ראו להלן פרק א, סעיף ח.
[4] ירושלמי בבא קמא ט, ד; שו"ת אמרי יושר ב, כא. יש להעיר כי על פי המקובל החיוב מוטל על המכון ולא על העובד שגרם לנזק, ראו פסק דין ארץ חמדה גזית 75104-2.
[5] ראו לעיל, הערה 45, שם ביארנו כי מכוני הבדיקה אינם מתחייבים לגלות כל פגם ולערוך כל בדיקה אפשרית. לפיכך האחריות מתייחסת לפגמים אלו בלבד ולא לפגמים פנימיים שלא הייתה להם השפעה על ביצועי הרכב בעת הבדיקה, או לזיופים שנעשו באופן מקצועי.
[6] בבא קמא צט ע"ב; שולחן ערוך חו"מ שו, ו; נתיבות המשפט שם, יא.
[7] הדבר עשוי לסייע לו במכירת הרכב וכמו כן לממש את האחריות על הבדיקה.
[8] ראו יבמות מד ע"א: "לא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכים להם". במאירי, בית הבחירה, שם, ד"ה היתה, כתב כי התנהגות שכזו מוגדרת כמידת סדום וכופין עליה. דברים דומים כתבו התוספות קידושין כ ע"א, ד"ה כל.